תגית: בר אבידן

את מתנהלת בזהירות. מורידה ממך פרטי לבוש של הנפש, מגלה טפחיים, מסתירה קצת טפח. מבינה שכבר מאוחר, כי ראה כבר את כולך. את צמאה למילה, רעבה למגע, משתוקקת, ומשתתקת. האם הלכת רחוק מידי? פתאום את מהססת, חסרת בטחון, מוותרת. את רוצה הכל, והוא, אין לו מה לתת. את נאלמת, ונעלמת. את מקווה שיבוא אחר, שיאיר…

גם מעבר למסך הדומם אני שומעת את קולך, רואה את פסיעותיך. אצילות , נחפזות, כמו של פנתר שחור רב עוצמה שיודע שאני באה עם הלב. אתה נסחף אחריי למרות שמשתוקק להתפרץ. "בואי נשחק," אתה מבקש "במשחק האותיות." "אלף," אתה אומר. "סטופ," אני אומרת. ומרגישה את המסך הקר מתמלא בחיוכך. אבל אתה, לעולם לא תודה שצדקתי.…

אתה מבין, גם אם אתה עוטה מסיכה, הראש שלך שקוף אני רואה בו הכל. את האנשים הקטנים המתווכחים בתוכו, אם כך, או אחרת, את אנשי המוסר שלך, את עבדי התשוקה שלך. את המוזות השרות בך, את אלה שצובעות לך את החיים בגוונים. אני רואה אותך, פשוט כמו שאתה.

חודש מרץ כבר כאן נושא איתו את ריחות פרחי האביב. עוד כשבועיים יתחלף כאן הזמן לשעון קיץ אם כי החורף, כך אומרים, יאחר כאן לעזוב. גם אדר ב', חודש המרבין בשמחה, מתחיל עטוף בתחפושות לפורים ומשלוחי מנות. אנחנו נציין זאת כאן עם סיפור שנכתב השנה לכבוד פורים "השפנפנה." ? האביב מביא איתו גם שינויים באתר.…