תגית: בר אבידן
-
סיפור במתנה
עיקר כתיבתי היא כתיבת סיפורים בהמשכים. הסיפורים בקטגורית #סיפור_במתנה נולדו מהצורך שלי לכתוב מידי פעם סיפורים קצרים, שאינם משתייכים לאף קטגוריה, ואני כותבת אותם לפי הקצב שהדמויות מכתיבות לי. קריאה מהנה, בר 2024 פורסם ב-6.11.24 פורסם ב-26.10.24 פורסם ב- 3.7.24 פורסם ב- 12.6.24 פורסם ב- 3.4.2024 2023
-
מסתורי הלב
אם יש משהו שאי אפשר לומר עליי, זה שאני גבר רגשן. מעטים הם הדברים שמרגשים אותי. אין ספק שהמח הוא ששולט בכל דבר שאני עושה, והלב הוא רק משאבה שמזרימה את הדם בגופי ותו לא. * גרהם ניופנלנד, אבי, הוא גבר קשוח, שחי חיים סגפנים, ואיני זוכר שראיתיו מחייך. הוא מתחיל את יומו עוד בטרם…
-
אהבה כפויה 8 – יום סוער
אני הולך על המדרכה לכיוון המשרד שלי, חולף על פני חלונות ראווה, אבל לא קולט דבר. הכעס שלי כלפיי אבי שב ומבעבע. 'איך העזת לגרום לי לשאת אישה כזאת?!" אני נתקל בגבר שהולך מולי. "אין לך עיניים?" הוא צועק עליי. אני מרים אליו את מבטי, וקולט שכמעט גרמתי לו לרדת לכביש. "אני מתנצל," אני ממלמל.…
-
מעבר לגבולות היגיון 13 – נענית להצעה
שרה לא מבחינה במצוקה שלי. היא מפטפטת ללא הכרה. היא כל כך שיכורה מהעובדה שלא דחיתי אותה, שהיא לא מבחינה בכך שאני לא באמת מקשיב לה. אני משנן לעצמי כמנטרה שאני זקן מידי, שאין לי מה להציע לאן. מעולם לא הרגשתי את כובד שנותיי כמו ברגע זה. אני מנסה לשכנע את עצמי שאן שבורה ממותה…
-
דרכים נפרדות 21 – מכתבים לאימא
"רגע, איך בדיוק הגיע החבילה?" שואלת אפרת. "את מכירה את מיקה. היא הפעילה את קסמיה," אני מתחמק מלענות לה. "איך היא לא סיפרה שאתם בקשר?" אומרת אפרת ומעקמת את פרצופה. "תניחי לזה כעת. ראית כמה היא השקיעה במתנה עבורך. אני חייב לחזור לבנים. תהני מהמסיבה," אני אומר ופונה לכיוון היציאה. "אז מסתבר שאתם כן בקשר,"…
-
אהבה כפויה 7 – הספק מנקר
הייתי חייב להתרחק ממנה. אני נמשך אליה בטירוף, אבל מרגיש שאנחנו שני אנשים זרים. אני יוצא עם חבריי, למרות שאני פגוע מאד מהאופן בו הם מתנהגים. אני מרגיש שאני חייב לבדוק את הגבולות של עצמי. העובדה שלא הפריע לה שאני יוצא לבד, כאילו זה מובן מאליו, צרמה לי מאד. ראיתי מישהו בא לקחת אותה במכונית…
-
מעבר לגבולות היגיון 12- טורנדו
אני יורד אחרי אן למטבח. היא יורדת במהירות את המדרגות, כאשר החולצה מתרוממת מעט, ואני חייב להתיק מבטי ממנה, כי המראה של גופה החשוף מקשה עליי להישאר מאופק. אן נכנסת למטבח ועורכת הכרה קצרה איתו. היא פותחת את המקרר, בודקת את תכולתו, ומוציאה את מגש הביצים ממנו. היא מוציאה ממגירת הגבינות גבינת שמנת, וגבינה צהובה,…
-
דרכים נפרדות 20- שקית ורודה
אני נפגשת עם מרים, חברתה של אנדריאה, בבית הקפה של לאונרדו ומוסרת לידה את החבילה. "מתי את צריכה להיות בשדה התעופה?" אני מתעניינת. "הטיסה יוצאת עוד ארבע וחצי שעות, מה שאומר שעליי להיות עוד שעה וחצי בשדה," היא עונה בעצב, "הזמן עבר מהר מדי. אני אוהבת את הארץ, אבל קשה לי לחיות רחוק מבני משפחתי.…
-
לחיות בחסר
בוקר של יום חדש… היין והיאנג ניצבים באוויר מולי ואני מנסה להבין. הרי בכל חושך יש מין האור, ובכל אור יש טיפה של חושך. למה נראה לי שמישהו טיפטף בטעות טיפה אחת על זה, וטיפה על האחר, רק כדי להטעותנו? ואולי מתוך מחשבה, שלא נוכל לחיות עם החושך המוחלט, או שנסתנוור מהאור שאין בו פגם?…