תגית: בר אבידן

אני מביטה על פיית'. כל מי שרואה אותה לא יכול שלא להתפעל מיופיה. היא בעלת שיער אדמוני קצר, ועיניים ירוקות. מי שרואה אותה יכול בהחלט לזהות את הגנים של משפחת מקנזי הסקוטית. אני סקרנית לראות איך יהיה המפגש ביניהן, שכן הן עוסקות בעולמות משיקים. "ספרי לי עלייך," מתעניינת פיית'. המבט שלה כולו מרוכז באליזבת. "אני…

הילדים הלכו לישון מאוחר, ולכן השבת מתחילה בעצלתיים. אין ספק שכל אחד מאתנו עבר אמש סערת רגשות גדולה. הזכרונות מהחודשיים האחרונים מציפים אותנו. * "אגממי א'בת ת'בה," אמרה אגם למראה תמונתו של סבא על המסך. עיניי הוצפו בדמעות. היא קטנה מידי להבין שיותר לא תראה אותו. היא רצה לחדר שלה ומביאה את אחת הבובות שסבא…

יום חמישי בצהריים.  אנחנו מסיימים את העבודה מוקדם מהרגיל בגלל חופשת סוף השבוע בכפר הנופש. בבוקר לפני צאתי לעבודה, שמתי את המזוודה בתא במטען, כך  שאני יכולה מייד לצאת לדרך. מרינה שוב מנסה את מזלה. "לא בא לי לנסוע בוואן עם כולם," היא אומרת. "אני מצטערת, אבל אני חייבת לעשות עצירה בדרך, ואין לי מושג…

אליזבת חולצת את נעליה בכניסה ומביטה על המדרגות המובילות לקומה העליונה. אני עוקף אותה ומראה לה את הדרך לחדר השינה שלי. אני נכנס לחדר האמבטיה ביחידה שלי, מוציא  עבורה מגבת וסבון בריח לבנדר, שהוא ריח ניטרלי, שלא כמו הסבון בניחוח גברי בו אני משתמש. אליזבת לא חושבת הרבה ומתחילה להתפשט. היא נשארת רק עם הסט…

פרקי השבוע לקריאה נא ללחוץ על התמונות ישבתי לכתוב לכם סיפור קצר לחג, אבל לא הצלחתי. שוב הוא הפך לסיפור בהמשכים, ולכן אני בוחרת לשתף סיפור בן ארבעה פרקים שפירסמתי בעבר. #ביעור_חמץ שיהיה חג שמח וכשר! בר אבידן קטגוריית: מיני סידרה קטגוריית: משחקי הבקבוק לא מייפה את העולם פרק 7 – יום בלתי נגמר הקישור…

אני נוסעת להפגש עם רעיה ודורית, חברותיה של סבתא, בבית קפה קטן וחמוד ברמת גן. אני אוהבת אותן. למרות גילן המתקדם, הן צעירות ברוחן, ומדברות על כל דבר בעולם, בניגוד לנשים בגילן שמדברות רק על מחלות ועל העובדה שהן אלמנות. רק פעם אחת מזכירה רעות את סבא. "הוא כל כך אהב אותך דרינקה. כשהוא דיבר…

את "אני לא יודעת מי אתה. איך אתה מעז להפריע לי באמצע ישיבה, ולדרוש שאחתום לך על מסמך שאין לי מושג מהו?" אני מסננת לעברו של עורך הדין. "אם כך ניפגש בבית משפט," הוא אומר. "על מה הוא מדבר ליאה?" אני שולחת הודעה לליאה אחרי שהוא עוזב את המקום בכעס. 'מה יש לו לכעוס עליי?…

בדרך למשרד אני נכנס לחנות הספרים במגדל הנהר ורוכש מספר ספרים לחופשת סוף השבוע בכפר הנופש עם העובדים. * "האם אתה מביא איתך מישהי?" שאלה ליז. אני לא אוהב את השאלות האישיות שלה. תמיד יש בהן כוונה נסתרת, הרבה מעבר לקבלת מידע ענייני. "המטרה היא לבלות עם עובדי החברה. זאת לא חופשה פרטית שלי," עניתי…