תגית: בר אבידן

אני מסתכלת על רצפות השיש הממורקות, על מנורת השנדלייר הגדולה הממוקמת מעל גרם המדרגות הרחב, על המנורות המפיצות אור רך במבואה הגדולה של ביתך, וזכרון היום הראשון בו דרכה בו כף רגלי צף ועולה. כמה התקשתי להאמין שנפלה בחלקי הזכות להכיר גבר כמוך. * עשר שנים לפני ** אתה מסתכל עלי משועשע. נהנה לראות איך…

יולי 28 2017 8:57 מהמקום שאני יושב במסעדה אני יכול לראות אותה. סביב שולחנה יושבים שלושה גברים ושלוש נשים, ‏כולל אותה. ‏‎אינני יכול להסיר עיני ממנה. אני מנסה להיזכר למה נפרדתי ממנה, וכל מה‎ ‎שאני יכול לזכור הוא רגע ההתאהבות שלי בה‎.‎‎אני רואה אותה מקרבת את קערית מרק המיסו לפיה ולוגמת ממנו לגימות קטנות. גלי…

. סודות  – אני טובה בשמירת סודות של אחרים. יש לי מגירה מיוחדת בפנים ששומרת את מה שמספרים לי. אני שומרת בנאמנות את הסודות נעולים, עד שמותר לי לשחרר אותם לעולם. ישנו סוד אחד שהיה סגור עשרות שנים, אבל אני לא מוכנה יותר להסתיר אותו, אותך. אני לא מתביישת בך. את חלק ממני, ממי שאני וכך…

"את מאד מבלבלת," הם אומרים לי. "מצד אחד את לא מתמסרת בקלות, מצד שני את מאמינה באהבה ממבט ראשון." "ברור," אני עונה להם, "כי כך בדיוק זה קרה לי, באותו חג סוכות לפני כך וכך סתווים." כדי להוכיח את צדקת דברי עלי להתחיל מההתחלה. *ראשית דבר* "אתה יודע מה?" אני אומרת לבוס שלי ששוב מבקש…

**עומר** הרגשתי שהמוח שלי מחוק. אף פעם לא הייתי במקום הזה, במקום של השיכור. מאז ומעולם נרתעתי משתיית יתר. ראיתי בבית של סבי איך נראה אדם שיכור ונשבעתי שלי זה לא יקרה. אין שום סיבה בעולם לאדם להגיע למקום הזה. מי כמוני יותר שזה לא פותר כלום. באותו לילה הייתי אבוד. אני לא זוכר על…

אי אפשר לדעת מי מעיף איזו צלחת או איזו כוס על הרצפה. השברים שמתפזרים עליה, גורמים להם לצלוע מעליהם, בניסיון להתחמק מהם. מהקירות עדיין מהדהדים הצעקות שלו, הצעקות שלה. נראה כי הבית כולו רועד ממלחמת העולם שעברה בו כעת. איך זה יתכן שמזוג כל כך מאוהב יצאה כזו שנאה, כזה רשע. "תעופי מכאן ושלא אראה…

אמא יקרה לי, החודש הוא חודש המודעות לסרטן השד, וזה לוקח אותי שנים אחורה. אמנם את איננה עוד איתי, אבל לא סרטן השד הוא שהפריד בינינו. את זוכרת את היום ההוא שבו הלכתי ללדת? באותו יום עצמו את הרגשת איזה גוש מוזר בשד הימני שלך. מצד אחד היית כל כך מאושרת שהנה אני עומדת ללדת,…

"קומי כבר," מנערת אותי אשלי, "את ישנה כבר חצי שעה." "את לא חושבת שאם אני ישנה, זה מה שבחרתי לעשות עכשיו?" אני עונה לה מנומנמת, "היה לי יום עמוס היום באוניברסיטה. לפעמים אני לא מבינה איך אנשים כאלה טיפשים התקבלו לפקולטה למדעים. מי רוצה ללמוד מתמטיקה אם הוא לא יודע לענות על שאלות ברמה של…

1:36 עדן בוהה במסמך שלפניה. היא איננה מסוגלת לקרוא מעבר לשורה הראשונה. "מצורפת בזאת צוואתו של המנוח עופר מידן." חצי שנה עברה מאז תאונת הדרכים בה נהרג עופר, וממנה יצאה עדן עם חבלות בצוואר ובגב. למרות הכאבים הבלתי פוסקים, שמזכירים לה כל הזמן את אירוע התאונה, היא עדיין לא קולטת שעופר איננו. בלית ברירה היא…