תגית: בר אבידן

ישנם הרגעים האלה שאני נמצא עם עצמי, למרות שלידי יושב טייס המשנה, ומאחוריי מטוס עמוס נוסעים. הרגעים האלה קורים כאשר אני מייצב את המטוס ברום השמים, ומעביר את הפיקוד לטייס האוטומטי. אני מרגיש שאני כמותן, כמו הציפורים. מדמה שאני טס לידן, נושם את האוויר הנקי, מרוחק מהחיים הסואנים על פני הקרקע, מנותק ממי שנשאר טמון…

חלק א' חלק ב'

האם קרה לכם פעם שקמתם בבוקר והרגשתם זרים? שהחיים שאתם חיים אינם מה שחשבתם? שקירות ביתכם, יפים ככל שיהיו, חונקים אתכם? אם כן, זה הזמן לצאת למסע אל עצמכם. כך בדיוק הרגישה אדריאנה. ב.א. אל תחפשו במילים האלה אותי. ידעתי שאם לא אתרחק. אמות. אתם בטח חושבים לעצמכם איך יתכן, איך אני מעזה, אישה שיש…

אני יוצא מדעתי, הנייד שלה תפוס ללא הפסקה. מה היא חשבה לעצמה כששלחה לי את הרשימה הזאת? אני מבין שהיא לא השאירה לי ברירה ונכנס לקרוא את מה שהיא שלחה. אני מופתע לראות כמה מפורט כל כרטיס. כל שעליי לעשות הוא לבחור בשרותיו של מי שאני רוצה להיעזר הלילה. שוב גובר בי הכעס כלפיה. 'את…

אני שוכבת במיטה. כל הגוף כואב לי. כשהבנתי שהעזרה שלורה ביקשה ממני היא לא בדיוק ליומיים, ביקשתי ממריה המנקה שלי שתגיע בימי שישי בבוקר לטפל בכביסה ולהשקות את העציצים, כיוון שיום שישי בחנות של לורה הפעילות בשיאה ואני חוזרת מותשת. אתמול מיהרתי לבוא הביתה ולהתארגן לקראת ארוחת הערב אצל דין, ולא שמתי לב שמריה השאירה…

"בואי מילי, מה כבר יכול לקרות? המיטה לא תברח לך," אמרה שילה בת דודתי. הייתי עייפה מיומיים של טיסה, מהמתנה לטיסות שהתבטלו, לאחר שמלכתחילה לא הייתי מרוצה מכך שהיה עליי לנסוע חצי עולם ליומיים, טוב קצת הגזמתי, כדי לחתום על מסמכים, ולחזור. * כפי שכבר הבנתם, היומיים האלה נמשכו כמו מסטיק והפכו לשבוע עם טיסה…