תגית: בר אבידן
-
מציאות מוכתבת (הסיפור כולו)
פרק 1 – פורסם ב- 14.2.24 פרק 2 – פורסם ב- 21.2.24 פרק 3 – פורסם ב- 28.2.24
-
מציאות מוכתבת 3
"אתה מושלם בעיניי," היא אומרת ונרדמת. אני מרגיש שפעימות ליבי חוזרות לקיצבן הרגיל. זו הפעם הראשונה שאני חושף את עצמי כך לפני אישה, מאז אותו יום שהבנתי שהזוגיות שלי עם אימו של טל הסתיימה. * "אני מצטערת רן, אני לא מסוגלת להסתכל עליך," אמרה לי מי שהייתה אישתי. "אני בטוח שהיה לך נעים יותר לו…
-
דרכים נפרדות 3 – ברוכה הבאה למילנו
"אני לא חושבת שדין יחפש אותי, להיפך אני חושבת שהוא ירגיש הקלה ששיחררתי אותו מנוכחותי. ברור לך שכל מה שעשיתי למענו ולמען הילדים אפשר לקנות בכסף. גם כך הייתה לי עוזרת פעמיים בשבוע, וסטודנטית ששומרת על הילדים בעת הצורך. לגבי אוכל אני בטוחה שהוא כבר ימצא פתרון, הכל היום זמין ברשת. בכל מקרה קניתי כרטיס…
-
מילים אישיות 21.2.24
שבוע אחרון של חודש פברואר. נעיםם לי במקום שאני נמצאת בו נכתב לי שוב סיפור בהמשכים, ובעיקר שהוא מקטגוריית #משחקי_הבקבוק. ♦ אני עדיין לא שם במקום הזה שאני יכולה לחזור לכתוב על רקע של ניו יורק רבתי. עם פרוץ המלחמה נשאר סיפור אחד לא גמור #ניחוח_פרחי_היסמין, ועדיין לא מרגישה בנוח לחזור אליו. ♦ ♦ שבוע…
-
דרכים נפרדות 2 – מציאות חדשה
חזרתי אמש מאוחר. בדרך לחדרי השינה ראיתי פס אור בוקע מחדר העבודה. שמחתי לראות שהיא לא בחדר השינה ותמשיך להציק לי. הייתי שבע ורגוע מהמפגש עם איילת, ולא הייתי מוכן שמישהו יערער את השלווה שלי, גם לא היא. בבוקר אני רגיל שמיקה מכינה לי קפה, אלא שהיום בחרתי להמנע משיחה איתה, ולכן הכנתי לעצמי את…
-
מציאות מוכתבת 2
יום שישי אני מגיע לבניין. היום יום שישי וכולם מסיימים מוקדם. חלקם ממהרים לצאת לפני הזמן. מעולם לא הערתי להם על כך, ולכן אני שותק. אני שומר את המידע הזה לעצמי למקרה הצורך. אני נכנס לבניין. שרון, מנהל האחזקה שלי, הזכיר משהו בקשר לגינון הפנים של הבניין. זה היה כשהייתי בחיפה, ולא הייתי כל כך…
-
דרכים נפרדות 1 – לא נושמת
אני נושכת את שפתיי כדי למנוע מפי להפתח בתדהמה. שום דבר לא יכול היה להכין אותי למילים שאמר לי. ביני לבין עצמי אני תוהה מה אני מרגישה יותר, את הלב שפעימותיו דוהרות במהירות מטורפת, או העדר החמצן בריאותיי. אני משותקת, ולא מצליחה להורות לעצמי אפילו לנשום. המילים של דין מהדהדות בראשי כמטולטלת מצד לצד. "אני…
-
מציאות מוכתבת 1
אני מעיפה מבט אחרון על הדירה ומברכת בליבי את העובדה שכאשר נכנסנו לדירה היא הייתה מרוהטת, כך שכל הזכרונות שחווינו נשארים כאן. לשמחתי גור לא נמצא איתי. אני זקוקה לפרידה הזאת לבד. אני שואפת לתוכי את הריח, למרות שאני יודע שדבר ממנו לא נשאר. ועדיין, קשה לי שלא לדמיין את הקול שלו בין חדרי הדירה,…
-
כמה מילים אישיות 13.2.24
יכולתי לתת לכם הצצה לחיי, לאמר לכם שאני מוקפת בדוחות פיננסים, לספר שחברת ההפקות נכנסה לצלם בסטודיו וזמני הפרטי התקצר, אם לא די בכך, תקפה אותי התקררות, (איך לא כמזג האוויר בנדנדה מטורפת?) אבל לא. אני אניח בפניכם את האמת כפי שהיא. ישנם סיפורים שמכתיבים לי את עצמם, וכמה שאחליט מראש מה יהיה טיבעם, זה…
-
מילים של דין לולנטיין
דין מורג "ראיתי מה אני רוצה שתקנה לי לולנטיין," אומרת לי איילת בקול מתפנק. "ולמה את חושבת שאקנה לך משהו?" אני שואל באדישות. "אתה מצחיק, ברור שתקנה לי," היא ממשיכה. אני מתאפק לא לאמר לה מה דעתי עליה. * את איילת היכרתי בפאב באחד מערבי הגברים עם חבריי. היום אני יודע שלא מעט מהם מנהלים…