תגית: בר אבידן

עולם המילים מתחלקלכמה טעמים:מילים טובות,ומילים שפחות,ויש שחסרות טעם. יש מילים שמלטפות,יש שנעימות,יש שמשקות את הנפש,ויש שמלטפות את הלב.וכל אלה טעמן מתוקכמייפל. לעומתן,יש מילים מרות,מילים שורפות,מכאיבות,משפילות,כאלה שנובעותמרוע טהור. ויש מילים אדישותשאין בהן טעם,ואין להן ריח. השתמשו במילים בתבונה.אם אין בידכם מיליםטובות,פשוט תתאפקו. שיהיה יום שקטעטוף במילים טובות. בר💗 sleepinsidemysoul.tumblr.com

חצויה בכל שיחה חוזרת השאלה – "ואיך אתם?" ישראלי זה לנצח, גם אם מסיבותיך בחרת לגור הרחק מהארץ, להיות בגלות מרצון. אז נכון שאנחנו חיים כאן בקצב אחר, אבל רק לכאורה. בזמן שמסביבנו חגגו את חגי החורף, הלב שלנו פעם לפי הקצב של הארץ, כאילו אנחנו שם בגופנו. קשה מאד להקשיב לחדשות, קשה לא פחות…

לילי לשם אני מתעוררת בבהלה. מסתבר שנרדמתי על הספה, והשארתי את דלת היציאה למרפסת פתוחה, מה שגרם לרוח השובבה לחדור לחדר ולקרר אותי. אני רועדת מקור ומחבקת את עצמי בניסיון להתחמם. 'אז את בבית מלון בתל אביב,' אני מדברת אל עצמי. את זה אני מצליחה להבין, רק לא מה השעה, או איזה יום היום. 'איפה…

שבועות של הכנה מונחים על השולחן לפניי בסדר מופתי. עוד כשעה, למעשה קצת פחות, יתמלא חדר הישיבות, ותתחיל המצגת שתסמל את העידן החדש של החברה. כאשר הטלפון נייד מצלצל אני מתעלם ממנו. זה לא הזמן לנהל שיחות. אני יודע שלו הייתה זו שיחה חשובה, היא הייתה עוברת דרך המזכירה שלי. מי שמתקשר לא מרפה ומתקשר…

החיים מתנהלים בקצב שלהם בלי להתחשב בנו, ואני מוצאת לי את הדלתות דרכן אני עושה פסקי זמן ונותנת לדימיון לפרוח. * כשפרצה המגיפה העולמית ב- 2020  בחרתי שלא לכתוב עליה והמשכתי לכתוב את סיפוריי בעולם כפי שהיה לפני. למעשה הסיפור #אישה_יפה היה במקור סיפור שנגע בעולם המסוגר בו התנהלו חיינו, והפך לסיפור בין מאה עשרים…