תגית: בר אבידן
-
מילים אישיות 7.5.24
יום האם יחול השנה ב- 12.5.24 * כשהייתי בת 14 אמר לי המורה למתמטיקה שמתמטיקה זה לא בשבילי, שאהיה עקרת בית, ואימא לארבעה ילדים. הוא טעה בגדול. אני מדברת מתמטיקה שוטפת, (אני חיה עמוק בעולם הפיננסים כשאני לא כותבת…) אני לא עקרת בית, וגם לגבי מספר הילדים הוא טעה. * כשהייתי בת 21 אמר לי…
-
חיים רגילים…
לפעמים כשהריכוז ממני והלאה אני משוטטת ברחובות הפייס וקוראת מילים שנכתבות על ספרים. לא פעם נתקלתי בהערות עוקצניות על הדמויות שנבחרות לככב כדמות הגברית. זה מחייך אותי. כאחת שיודעת שאלה הגיבורים של הסיפורים שכותבים את עצמם אני חושבת לעצמי מה היה קורה אם הייתי כותבת על חיים 'רגילים.' גבר ואישה נשואים. עבודה, משכנתא, ילדים, כביסות,…
-
מילים אישיות 1.5.24
מילות אהבה שנולדות ממני, מחווירות לעומת גיצי אש שנפוצות לכל עבר של עם מפולג. לא פשוט לצפות בכם מרחוק בדף שלי, שעולה באש מהם. אז בחרתי להתרחק. בחלומותיי אני רואה אתכם מבקרים את בית הסיפורים שלי, בלי שאצטרף לעבור כאן.
-
מעבר לגבולות היגיון 4 – מפגש מפתיע
אני נסערת מהשיחה עם פרופסור רוקפורד. שוב אני נזכרת איך ליליאנה הייתה מדברת עליו בהערצה, והרבה אהבה. היא נהגה לספר לי על הטיולים שהוא לקח אותה, אבל אף פעם היא לא הציעה לי להצטרף. לעומת זאת היא לא פעם הזמינה את עצמה להצטרף להפלגה עם משפחתי בסופי השבוע, או לנסיעה לכפר נופש בהרים בחורף. עכשיו…
-
דרכים נפרדות 12 – שינוי בחיי בשיגרה
אני עומדת המומה מול המסרון של טוני. טוני דה לורון יקירתי, ליאה רוטשילד מבקשת ליצור איתך קשר. היא מגלה התעניינות ביצירות שלך. אני מבקשת את אישורך למסור לה את מספר הטלפון הנייד שלך. אוהבת, טוני ארבע נשים ממתינות לדבר איתי, ואני לא יכולה להרשות לעצמי שיראו את השפעת מילותיה של טוני עליי. אני מחייכת ופונה…
-
כמה מילים אישיות 23.4.24
והגדת לבנ(ת)ך… קשה לחגוג את חג החרות, כשיש מבני עמך שחרותם נלקחה בכח. לא פשוט לחיות בסביבה עויינת, כאשר העבר הרחוק, זה שעבורו נטבעו המילה 'לא נשכח,' מתעורר לחיים לנגד עיניך. מילים רבות איבדו מערכן במאתיים ויותר הימים שעברו. ובדיוק לשם כך, היה עלינו לקיים את 'והגדת לבנ(ת)ך,' כדי שידעו – את זכותינו על הארץ…
-
מעבר לגבולות היגיון 3 – רסיסי אמת
אני חסר מנוחה. אני לא מבין מה כל כך בער לסוזן לערוך את ההלוויה. אני רוצה לחשוב שזה בגלל שהיא שרויה בהלם, אבל משום מה אני לא מאמין שכך הדבר. החודש האחרון עובר לנגד עיני כמו סרט, אבל בהילוך לאחור. אני זוכר את צחוקה של ליליאנה שהבטיחה לי שלא תשתה, ואת התלונות שלה על כך…
-
דרכים נפרדות 11 – היום שלו, היום שלה
השעה תשע בבוקר כאן בניו יורק. בדיוק של שעון שוויצרי אני מקבל הודעה מאלכס. אלכס רוטשילד: ברוך בואך לניו יורק. פיניתי את היום עבורך. מחכה לשמוע ממך. בידידות, אלכס אני עונה לו מיד. דין מורג: אני מוכן להתחיל את היום. תודיע לי לאן להגיע ומתי. בידידות, דין אלכס רוטשילד; אני מחכה לך בסוויטה בקומה העליונה.…
-
מעבר לגבולות היגיון 2 – זמן פרידה
"אתה בטח מרוצה מכך ששום דבר לא קושר אותך יותר אליי," אומרת סוזן אימה של ליליאנה. אני נושם עמוק, סופר בליבי עד עשר, עושה הכל כדי לא לענות לה. "בואי לא נעמיד פנים שהיה בינינו קשר. אני לא זוכר מתי דיברתי איתך לא באמצעות עורך דיני," אני אומר לה לבסוף. "האם אתה רומז שאני צריכה…
-
דרכים נפרדות 10- שמחה וייאוש
ארבעה ימים עברו מאז. אני אוחזת ביד רועדת את העט, אחרי שקראתי שלוש פעמים את החוזה. "את מרוצה מהחוזה?" שואל עורך הדין שלי רפאל מונטבלו. "עכשיו אחרי השינויים שהכנסנו, החוזה נראה מושלם," אני אומרת. "גם אני מאד מרוצה," אומר ג'יו שלא עוזב אותי לרגע במסע הזה של קריאת פרטי החוזה. קרלה פרארי הסכימה לכל דרישותיי,…