תגית: בר אבידן

הרהורים של חמש בבוקר… אני ערה כבר מעל לשעה, רק שעכשיו גם הציפורים התעוררו, ושרות להן בעליזות, למרות שהשחר רק מותח את זרועותיו, מתכונן להתעורר. שקט של יום טרום לידתו. מחוג השעון לידי מתקתק בקצב מונוטוני, ואני מודה על כך שהגיע יום שישי. השבוע במיוחד, שבוע שהיו בו מטלות שעלו על גדותיהן. כמידי יום אני…

זה היה כל כך ברור, שהורה הוא הסלע האיתן, זה שמכיל, זה שתומך, זה שיש לו תשובות. איך אפשר להרים את ילדייך, כשאת לא מוצאת כוחות, להתרומם בעצמך? איך תעני על שאלות, כשהתשובות קשות מאין כמותן. ועדיין עלייך, לאסוף אותם לחיבוק מגן, מתוך ידיעה, שאין בכוחך להגן, גם אם את מוכנה לשלם למענם בחייך. בר…

החלטות לחוד ומעשים לחוד. אני מחליט להתרחק ממנה. אולי היא צודקת שאסור לי להתקשר אליה כך. אני חייב לזכור ש… שמה בעצם? הרי אני יודע שהיא לא ליליאנה, בזה אי אפשר לטעות. ליליאנה הייתה ילדה חסרת מנוחה, ואן היא אישה שיודעת מה היא רוצה מהחיים. אבל איפה זה שם אותי? אני מצלצל לחברי פרופסור גורדון…

"פרופסור דהרמה מבקש שתגיע למשרדו עם המחשב שלך," אומרת לי מזכירתו של דיקן הפקולטה למדעים. אני מגיע למשרד ומתבקש להמתין. אני רואה את פרופסור ברנס יוצא עם המחשב שלו. הוא איננו מבחין בי כיוון שהוא מחפש משהו בכיסיו. לבסוף הוא מוציא ממחטה מבד ומנגב את אגלי הזיעה שנאגרו על מצחו. "אתה בסדר פרופסור?" שואלת אותו…

אני לא מסוגל להרדם. אני מנסה לברר עם עצמי מה עשה לי המפגש עם אן. אני נסער במידה שלא חשבתי שאהיה. 'האם באמת העובדה שאני מרגיש שהיא הקשר שלי עם ליליאנה, שבעזרתה אני משמר את נוכחותה של ליליאנה בחיי, היא שגורמת לי להיות חסר שקט ורגוע בו בזמן?' ההבדלים בין ליליאנה לאן הם כל כך…