תגית: בר אבידן. מאמינה באהבה- סיפורים
-
אוויר לנשימה (סיפור לראש השנה)
ברונקס אני מחכה בקוצר רוח שהישיבה הזו תגמר. כמה כבר אפשר לדון בנושא שכולו בעצם מאוגד בחוברת ובה ניתוח החברה בגרפים שמסבירים את כל הנתונים. לפעמים נדמה לי שאנשים מורחים את הזמן רק כדי להראות שהם עושים משהו. רק שמי שעשה את כל העבודה זה אני ואת שלי כבר אמרתי. אני משתוקק כבר להתיר את…
-
ימים לא פשוטים
שני הדבר האחרון שציפיתי כשהצעקות שברו שיא חדש יחד עם בקבוק הבירה הריק שהעיף על הקיר ופספס בנס את מקלט הטלוויזיה, היה שכך אתחיל את חיי בלעדיו. וגם את כל מה שקרה אחר כך… את הלילה ביליתי אצל דלית אחותי על הספה בסלון ביתה. לשמחתי גיסי היה במשמרת לילה, וגם אם לא, היא לא הייתה…
-
עת קציר (שבועות 2021)
אור אני עוטפת את גופי הערום בסדין ויוצאת למרפסת בבית הוריי, משקיפה על עצי המטעים עמוסי הפרי. ** הרגשתי שאין לי יותר אוויר. הייתי חייבת לברוח. הפכתי לעיוורת אחרי שנישאנו. לא בדיוק עיוורת, אבל יום אחד פתאום לא ראיתי טוב. בהתחלה הוא חשב שאני מעמידה פנים. "מה זאת אומרת את לא רואה?" "אני פשוט לא…
-
לגעת ברגש (סיפור לפורים 2021)
אריאן אריסון מנהטן, ניו יורק אריאן פרושו הבטחה בתרבות האירית. הבטחה למה? את זה אני מנסה לגלות כל חיי. אני לא אוהב מסיבות. בטח לא שאנשים באים לביתי. אני יודע שיותר משאני מעניין אותם, ביתי הוא זה שמעורר את סקרנותם. על חיי הפרטיים אני שומר בקנאות. חג המסכות מתקרב. אני יודע מה תובע ממני מעמדי…
-
הבית מול הים
אני יושבת מול המסך הלבן והריק. אף מילה לא עולה לי בראש שתעזור לי להתחיל לכתוב סיפור חדש. רק הבזקים של המילים שזרק לי רונן. מילים מלאות אש וגופרית, מילים מלאות שנאה. * אני נזכרת ביום ההוא שברחתי פעם ראשונה. היה לנו ריב קשה והחלטתי לשכור חדר בקיבוץ ליד הכנרת. חשבתי שאמצא שם שלווה ואוכל…