תגית: אקדח בידה

מילה אני נכנסת לבית בצעדים מהוסים, כאילו נכנסתי לבית זר ולא לבית שטיפחתי באהבה, וניגשת להתיישב על ספה הסמוכה לחלון המשקיף על הכביש. "את בבית," קוראת לעברי בשמחה מייסון שיורדת מקומת חדרי השינה. היא ניגשת לקחת את שון מידיו של תיאו, שמתעורר בבכי. "הוא צריך לאכול," אני אומרת וקמה לקחת אותו ממנה. הנייד בכיסו של…

בן אני יוצא מדעתי. לאיפה מילה נעלמה? הנייד החדש שלה בידי, כך שאין לי איך לתקשר איתה. אני מצטער שלא אמרתי לה שהיא בסכנה. אני מתלבט האם עליי לשתף את צ'ארלי במה שקורה או אולי את…אמיר שהוא בעל השפעה וקשרים בכל מקום. אני מוצא עצמי נוסע ללא מטרה ומגיע לבית הקפה. אין טעם שאמשיך לחפש…

בן כל השלווה שהייתי שרוי בה כאשר הגענו לכאן נעלמה. החושים שלי שוב חדים כחיית טרף. אסור לי לשתף את סופייה בכלום, כשם שאין לי כוונה לשתף את מילה בקשר למילותיו של צ'ארלי. אני מוצא עצמי קרוב אליה יותר משאי פעם הייתי עם סופייה. חושיי בכוננות כדי להגן עליה מכל מה שצפוי לה, ואני קולט…

אמיר אני עומד לעזוב. אבי קם ללוות אותי החוצה. אני מתפלא כאשר הוא נעצר וסוקר את חדרי האורחים. הוא לא צריך לנחש היכן נמצא ויליאם כיוון שמחוץ לדלתו עומדים שלושה שומרים שלא מאפשרים לאיש להתקרב לחדר. הייתי אמור לדעת שכך יעשו כאשר הבאתי אותו לכאן, למרות שלא הוריתי להם לעשות כן. לזכותו של אבי יאמר…

אמיר האדם האחרון שציפיתי לראות שוכב עכשיו לרגליי על האדמה, כשידיו קשורות לאחור ומבטו מוסט ממנו זורק אותי שנים לאחור. * הייתי ילד קטן כאשר אימי עזבה, אבל השנים הראשונות בחיי אותן ביליתי בעיקר במחיצתה נחרטו בי. כל פעם כשהגיע אורח רם מעלה דובר אנגלית, הייתי מפתיע אותו בדיבורי הרהוט ובמבטא הבריטי המושלם שלי. לא…

מילה "האם זאת הסיבה היחידה שבאת לכאן?" שואלת אותי סופייה בטון מאופק. "ברור שלא. סיפרתי לך שפניתי לאמיר אל סולטאני כי ידעתי שיש לו השפעה גדולה בקטאר. לא התכוונתי שיקח אותי לביתו וייגן רק עליי. איתך אני מרגישה חופשיה, אני מרגישה בבית, למרות שלא הייתי בביתך מעולם. אני יודעת שהקשר שנוצר בינינו הוא ברית נצחית.…

מילה 'את לבד בעולם,' אני משננת לעצמי. יש רק דבר אחד שמטריד אותי והוא האם באמת נוטרל השבב שהושתל בתוכי. למה יש לי הרגשה שלא? דבר אחד ברור לי. אין לי רצון שאיש ימצא אותי. אפילו לא המפקד העליון. אני ממהרת לביתו של אמיר, אורזת במהירות את חפציי המועטים, יוצאת מהדלת הצדדית כדי שמונה לא…

מילה "אני מבקש שקט. מילה זקוקה למנוחה. אודיע לך כשנהיה מוכנים לאכול," אומר אמיר למונה. הוא מוביל אותי לכיוון חדר השינה שלו. הוא עוצר מול הדלתות הגדולות ומביט בי. "את מוכנה להכנס למקדש שלך?" הוא לוחש לי. "המקדש שלנו," אני מתקנת אותו ורואה את החיוך המרוצה על פניו. "שלנו מילה שלי," הוא מאשר. הפעם אני…

תיאו נוכחותה של ג'איה משקיטה אותי ומסעירה אותי כאחת. טקס שתיית התה הלילי חוזר על עצמו כבר ארבעה ימים. כל היום אני מאופק, שתקן, ובלילה אני נותן לסערות שהצטברו בי להשתחרר. כמובן שאיש לא יודע מה עובר עליי. גם לא ג'איה. אני לא יודע איך הייתה מגיבה לכך אם הייתה יודעת שיש לי צורך אדיר…

מילה Brave מנער אותי בפראות מעליו וגורם לי להתעורר בבהלה.  הוא נעמד על רגליו, ואוזניו כרויות לנעשה מחוץ למבנה. אני מציצה מבעד לקרעי הוילון החוצה ורואה קבוצה של נשים מצטופפות ומביטות על הבית. אני מרגישה לכודה. ואז Brave צוהל ומגלה את נוכחותינו בתוך הבית. אני מסדרת את הצעיף, מכסה כמעט את כל פניי, משאירה רק…