תגית: סיפור בהמשכים

“אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהירשתי לעצמי לשחרר שליטה, ולהתרכז רק בעבודה שלי. לא משנה כמה דחוף היה לי לסיים פרויקט, סופי תמיד באה ראשונה. שלא תחשבי לרגע שאני מתלונן. סופי ילדה מדהימה, ומעולם לא הרגשתי שהיא מונעת ממני לעשות דברים, או מעיקה עליי. אני לא יכול להסביר לך  למה, דווקא איתך שאני…

אני שקוע בעבודה ולא שם לב לזמן שעובר. ההספק שלי הוא עצום, בעיקר כשאין טלפונים שמפריעים לי תוך כדי עבודה.  מידי פעם אני שולח את החומר לענן שלי, וממשיך לעבוד על ההצעה. "תראה דאדי, אני כבר יודעת את כל העמידות," אומרת סופי שמתפרצת לחדר. היא נעמדת מולי, ומדגימה לי את מה שלמדה. "ותראה את האצבעות…

"תקשיבי לי, ותקשיבי לי טוב, אם את בכלל מסוגלת להתרכז," הוא ממשיך לדבר אליי בטון מתנשא, "אני-לא-לובש-שחור. אני דורש חולצה ורודה." "אתה כנראה לא מבין מה אתה עושה פה," אני עונה לו בשלווה, "היום הזה נועד לקדם את ליין אביר הלילה, ליין שכל פריט ופריט בו הוא שחור כפחם." "ידעתי! את שונאים גייז. זכותי לדרוש…

אין ספק שריף הוא התלמיד האהוב עליי. הוא מפתיע אותו בבגרותו, למרות שהוא, כך הסתבר לי, הצעיר מכולם. הוא מתייחס לשיעור ברצינות, ומבצע כל תרגיל בצורה מושלמת. למרות שניתנה לו אפשרות לעלות לקבוצה מתקדמת יותר, הוא בוחר להישאר עם הקבוצה שלו. דווקא מי שחשבתי שיהיו היריבים שלו, הפכו לחבריו הטובים, ללא ספק כל זה בזכותו.…

אני לא יודע אם היא הבחינה בי, והיא מתעלמת ממני במכוון, או זאת העובדה שהמורות האחרות מצטרפות אליה, והן רוקדות כגוף אחד, כיאה לרקדניות מקצועניות. אני מביט בה מהופנט. "המאמן וושינגטון," פונה אליי אמו של מייקי, "איזה צרוף מקרים. אני מבינה שגם היפיפיה הקטנה שלך רוצה ללמוד בבית הספר לריקוד." סופי מביטה עלייה בחשדנות, ומסתתרת…

״את חושבת שהתנהגתי באלימות?״ שואל ריף, ומבטו מופנה אל החלון. ״אני יודעת שלא, וגם המאמנים יודעים. עובדה שהם הוכיחו את זה. יש לך כישרון טבעי לאומנויות לחימה. אתה יודע להקשיב להוראות, וליישם אותם. למדת להתרכז, כך ששום דבר לא יכול להפריע לך כשתשומת לבך מופנית כולה לתנועה שאתה אמור לבצע. הילדים פשוט מקנאים בעובדה שאתה…