תגית: משחקי המהג'ונג – עט נובע

״אני חייב לומר לך שאני יושב מולך, ואני מרגיש שזה ג'פרסון שמדבר אליי. השפה שלך כל כך דומה, המילים בהם אתה משתמש, טון הדיבור, שפת הגוף, והמבט בעיניים כשאתה מדבר, הם בדיוק כמוהו,״ אומר לי עורך הדין יוקלנד, ״אני בהחלט מבין את הקשר ביניכם. אני בטוח שהוא מאד חסר לך.״ ״היינו מרבים לדבר, מעטים הימים…

אני נושם עמוק. רק אז אני מתקשר לאבלין. ״קיבלתי מכולם שיקים עבורך, את רוצה שאפקיד אותם בבנק?״ אני שואל. ״תודה, אני לא רוצה להטריח אותך,״ היא עונה קצרות. ״אמרתי לך שהייתה לי פגישה בבנק. העברתי את כל הכספים שבחשבון עובר השב שלי מניו יורק לכאן. הרכב שלי חונה ליד הבנק, זאת ממש לא טירחה עבורי.״…

״מה היא עושה פה?!״ צורחת לוסי ומצביעה על אבלין. ״היא לגמרי ירדה מהפסים,״ לוחשת גרייסי. ברור לי שאין לי מה לענות לאישה ההזויה הזאת. אני מתלבט לרגע אם להמשיך בפתיחת המתנות. בין המתנות יש אחת שקניתי בהומור. אני מחליט שאולי זאת דווקא הזדמנות טובה לתת אותה כעת לעיני כולם. אני מוציא אותה מהשקית בה נמצאות…

ערב חג המולד מגיע את סעודת החג אנחנו אוכלים רק שנינו לבד. קדמו לה שיחות שקיבלנו מבני המשפחה. * שעתיים קודם ״אני לא רואה ששלחת מתנות לחג לאיש מאיתנו,״ אמרה לי אימי בטון כועס, ״עכשיו כשסיימת את לימודייך, את בהחלט יכולה להרשות לעצמך לפנק אותנו ביד נדיבה.״ ״את לא שואלת מה שלומי, לא מתעניינת מה…

אני אוחזת בידיים רועדות את המלאך שעליו מצויינת השנה. הקריסטל ממנו עשוי המלאך נוצץ באור בשלל צבעי הקשת.  אבל מה שמרגש אותי יותר, היא העובדה שהוא קנה קופסה מיוחדת שיש בה מקום לכל המלאכים שעוד יבואו. יש בכך הצהרה על מה שעתיד לקרות. פניקס בודק שוב שהעץ יציב, ורק אז פותח את הארגז עם הקישוטים.…

יום ראשון בכפר אהוב שלי, אני עומדת נפעמת מול הבית שאליו  הבאתי אותי, ומרגישה כמו כלה ביום חתונתה. אני מלאת עצב על כך שבחרת לנו חיים רחוק מעיני כל, עם זאת אני מלאה בהודיה על כך שיש לנו מקום שהוא רק שלנו, מקום שאנחנו לא צריכים לחשוב מה אחרים חושבים, שאין לנו צורך להעמיד בו…

אנחנו נוסעים לכיוון הבית, אחרי שקנינו כמה מצרכים בסיסיים במכולת. השמים מתקדרים פתאום, וגשם שוטף את הרכב. הראות מאד קשה, ופניקס נאלץ להאיט את קצב נסיעתו. ״אני מחכה כבר להיות בבית, לפרוס את השמיכות שלנו על הכורסאות, ולהתחבא מהסערה. אני צריך להתרגל להקשיב יותר לתחזית מזג האוויר. בעיר זה פחות השפיע עליי,״ אומר פניקס. ״זה…

אני מסתכלת לעברו של פניקס,לראות איך הוא מגיב על בקשתה של פטי שאעזור לה, ורואה שהוא לא לידי. ״רציתי להתייעץ איתו בקשר לבקשתך,״ אני אומרת. ״הוא לא שמע את השיחה שלנו,״ היא אומרת, ״הוא הלך לשוטט בחנות. כשהגעתם הוא היה עסוק בענייני הזריעה, ולא הסתובב בחנות. דברי איתו, ואני מקווה שתוכלי לעזור לי. אני בטוחה…

אני כל כך נהנית לשחק. המזל הטוב מחייך אליי, ואני מקבלת אבני משחק שמובילות אותי לניצחון אחד אחרי השני. אני מקבלת עוד כוכבים ועולה בדרגה. הנקודות שיש בידי מאפשרות לי לנסות לקבל דמות חדשה, וגם פה מאיר לי המזל פנים, ואני מקבלת את הדמות שחיכיתי לה. אני ממשיכה לשחק, וקוצרת הצלחה מסחררת.  נקישה חזקה על…

הסערה נמשכת שלושה ימים ללא הפסקה. אנחנו מרבים לשהות בקומת המרתף. יש לי הרגשה שכאן סבא וסבתא העבירו את הימים הקשים של החורף. אנחנו ממשיך לקרוא את היומנים של סבא, ואני משתף את אבלין במה שקראתי. היא מקשיבה בעיון, ולעיתים משתפת אותי מהידע שלה, או מסבירה לי מדוע כך צריכים הדברים להעשות. גרייסי מתקשרת אליה…