תגית: כותבת אותי

מקפיאה רגעים. בטובים מתעטפת רוקמת מהן הגנה על הלב. לאחרים נותנת להתפוגג בלב הסערה, להשרף באש הטורפת. ולאלה שבאים בתחפושות מחייכת. לא נותנת להם לעבור דרכי בכלל. מקפיאה רגעים כדי שאזכור, כדי שאשכח, כדי שיאפשרו לי לחייך תמיד. ב.א. #always_smile

15.2 משפחה… משפחה מתחלקת לשתי קבוצות- משפחה מלידה שאותה לא בוחרים, ומשפחה מבחירה, שאותם בוחרים, ומקווים שהבחירה תהיה מוצלחת. משפחה מלידה – לא אנחנו בוחרים את ההרכב שלה. פשוט נולדנו לתוכה. היא יכולה להיות מורכבת מתא ראשוני אימא ואבא פרק א' ואחרון, ויכולה להיות פרק ב' או גימל (כמוני). היא יכולה להיות מורכבת מאחים בדם,…

אני חושבת לעצמי איך זה שבגיל צעיר אנחנו לומדים להביע אהבה. לחבק, לנשק, לאמר- I Love you בכזו טבעיות בלי שנתבקשנו. ואיך עם השנים זה הופך למצרך נדיר יותר. אם יש משהו שתקחו מהיום הזה שבו כל העולם חוגג אהבה, זה שמחר בבוקר יחד עם ברכת הבוקר תאמרו – אוהב.ת אותך. בלי וורדים אדומים, בלי…

אהבה היא.. כשהוא נכנס לחדר, מעביר יד בשערו, מין תנועה שסיגל לעצמו בהיסח הדעת, כמו סגירת הכפתור בז'קט, ולמרות שהחדר מלא אנשים, הוא רואה אותי מייד, וחיוך גדול מתפשט על פניו כאומר- "הנה את!" בר

* כמה הייתי רוצה בתוך כל הטרוף הזה של החיים להסתגר אתך בעולם שלנו, להרפות מהצורך הזה להחליט החלטות בשביל אחרים, ולתת לך להוביל בריקוד הזה בינינו. מבטיחה להתאים את צעדיי לשלך, לרקוד את זה שאתה תבחר בו. העיקר שתיתן לי להניח את הראש, לרוקן אותו ממחשבות, להתעטף בחומך, ולהתאים את פעימותיי לשלך. להראות לך…

לא משנה מה אני עושה. אתה אוהב "לגנוב" נשיקות. שיישאר לי משהו ממך, שאתגעגע אליך. שיישאר בך הטעם שלי. וכשתתגעגע, תוכל לגעת בשפתייך ולהירגע. בר? #fabmood.com

לא משנהמה אני עושה.אתה אוהב'לגנוב' נשיקות. שיישאר לימשהו ממך,שאתגעגע אליך. שיישאר בךהטעם שלי.וכשתתגעגע,תוכל לגעת בשפתיךולהירגע. בר #fabmood.com  פחות כל הרגשות: 16Fay Raz, Einat Schuster Pedatzur ו14 נוספים

זה יכול להיות כל דבר. תמונה שראיתי, מוסיקה ששמעתי, או סיפור מהחיים. כשהלב פתוח הוא קולט הכל. למרות שבמשך היום מתעסקת בעולם מאד ארצי, לא מכבה אף פעם את דלתות הלב ונותנת לו להרגיש. ככה זה כשיש מי שמשקה אותו במילותיו, לא חוסך בהן, לא מתבייש לחשוף את שלו, את כולו בפנייך. ?בר wattpad.com

"את כל כך יפה," אתה אומר, מתפעל. "רק מה שנראה בחוץ," היא עונה בעצב "בפנים הכל שברים." "את לא מבינה," אתה עונה לה בשקט "יופייך לא יכול היה להאיר, אם בפנים היית ריקה. היהלום שבך מאיר מבין השברים על העולם." "אני מרגישה אותם מדממים לי מבפנים," היא מתעקשת. אתה מחבק אותה חזק, מעניק לה מחום…

יודעת, שגם אם אניח לפניך דף לבן, ללא אות אחת, אתה תדע בדיוק מה רשום שם. גם אם לא יונח לפניך הנייר, גם אז תדע. כי אתה שומע את מילותיי גם מעבר לשתיקות. ב.א.thanks #nospensees.fr