תגית: כותבת אותי

לפעמים,הדיבור הוא בלתי נמנעכי קורים דבריםוצריך לדבר. לפעמים,מתאפשרת שתיקה. כשאני לידך,ידי מרפרפת על שלך,ידך נוגעת בי בהיסח הדעת. רק הלב מדבר.שלי מול שלך,שלך מול שלי.והשתיקה יפה לנו. בר 

אני אוהבת את המפגשים שלנו על שולחן העריכה.   אני אוהבת שהיא לא חוסכת ממני את דעתה, ובכמה מילים גורמת לי לדייק הרבה יותר.   ותמיד תמיד אני מחכה למילים שלה- כמו למשל, "פרק מושלם."   לא סתם בחרתי בה. לא בגלל המילים המלטפות, אלה בגלל המילים הבועטות שבאו לפניהן.       . בר…

גם אם תניחי את אחרון בגדיך בדרך למיטת האהבה, את תשארי לבושה ומוסתרת אם לא תניחי לפניו גם את נפשך.   בר #etsy.com

אני מרגישה את הדופק שלך זורם בתוכי, מסעיר את דמי, משקיט את נפשי.   מבטך חודר דרך עיניי, ורואה בי הכל, ללא יכולת להסתיר.   אבל כאשר אני משירה אליך מבט, אתה מתחמק.   אינך רוצה שאראה את הכאב הזה שבתוכך, גם לא את הסערה, שהמבט שלי אחראי לה.   ב.א.

כל אחד נולד עם רגש. השאלה כמה עמוק הוא קבור בתוכו, כמה קירות נבנו סביבו. ואני, אני טובלת בו את מכחול מילותיי ומציירת מילים בשלל צבעים. בר

ללב אין גבולות. הוא סופג ה כ ל הוא מכיל ה כ ל זוכר כל מילה, כל מגע, כל ליטוף. את הטוב. את הרע. ולכן עלינו לזכור ולשחרר אותו מהכאבים שמצטברים בו, לאפשר לטוב שוב להציף אותו. בר #depositphotos.com

את מטפסת על הר, רוצה לכבוש עוד פסגה.   יש מי שהולך איתך, מדבר איתך, בעודך מטפסת.   בלי להרגיש, את עומדת משתהה, מוקסמת לגלות שכבשת אותה בלי מאמץ.   ככה בדיוק.   את פוקחת עיניים ומגלה- השינוי כבר קרה.   תמו כל הפחדים.     בר?

הכל נחרט בתאי הגוף. הזכרון של המגע, הצלילים של המילים, הטעם, הריח. הכל נצרב בהם. לא תמיד כדי להכאיב, או כדי ליצור געגוע. לפעמים זה מונח שם, כדי להזכיר לנו, שיש לנו את היכולת ל א ה ו ב . בר # dreamstime.com   

עוד מעט תעצום את עינייך היפות, ותפסע בעולם החלומות. עולם נטול כאבים, נטול אכזבות, עולם בו תחליט אתה מה יהיה בו, אם רק תחשוב מחשבות נכונות לפני שתרדם. גם אני אהיה שם לדאוג שבחרת נכון. מנשקת אותך. בר

פותחת את ליבי לכאבים של אחרים, ובוודאי לשמחות.   לאוזני נלחשים סודי סודות, והם נשמרים אצלי ושפתי חתומות.   את רגעי העצב שלי למדתי שטוב שאשמור לעצמי.   לעיתים קורה גם לי שבפנים אני נשברת, ובאזניי נשמעת נפילת רסיסי השברים.   אני מניחה להם ליפול עד לקרקעית, אני משקה אותם עם דמעותיי פנימה.   יודעת…