תגית: כותבת אותי

אני אוהבת את השעות האלה כשהשמש רק מתעוררת. אני יוצאת להכין כוס קפה כדי להתעורר, ואתה מתגנב מאחוריי, מעיף מבטים חטופים לצדדים, ולוחש לי: "בא לי לטעום ממך." אתה מושך אותי לפינה ניסתרת, רק למקרה שבכל זאת מישהו יתעורר. "את כל כך טעימה," אתה אומר לי בשעה שטועם את שרידי שטיפת הפה ממני, וגורם לי…

גם אם הוא יודע מה את מרגישה, אמרי לו. גם אם היא יודעת מה אתה מרגיש, תאמר לה. תמיד נעים שוב לשמוע. זה גורם ללב לשיר, ולגוף זה עושה כל כך נעים. ב.א.

עלה כזיכרון..   בוקר שבת. מין שקט שאחרי סערות השבוע.   עוצרים את העולם להפסקת קפה ראשונה.   תמיד תחפש ידך אותי.   אם אלה אצבעותיי, שממלאות את רווחיך בשלמות, או אצבעך המטיילת הלוך ושוב על זרועי.   לפעמים, כך סתם, כבדרך אגב, מונחת כף ידך החמה על רגלי.   מפגינה נוכחות, מצהירה שייכות.  …

לפעמים.. כשאתה חוזר אליי אחרי שנעדרת, דבר ראשון שאתה עושה, לפני ה"שלום", לפני שאתה פושט את בגדיך, זה לבוא אליי. מי שמתבונן בנו מהצד לא יבין את הצורך שלך רק בנוכחותי לידך. בלי נשיקות, בלי ליטופים. רק כדי למלא את החלל הזה, שנוצר לך בין שתי זרועותיך, כשלא הייתי חבוקה ביניהן. בר #tumblr.com

אם יש משהו שלמדנו יחד’ הוא לא לומר "אני חזק/ה.”   המילים האלה הן מסוג המילים שנאמרות בשביל אחרים.   ישנן מילים שפשוט צריך להרגיש אותן.   כמו אז כשכאבת, ויכולת לשמוע את רסיסיך מרעישים מבפנים.   כמו אז כשבכיתי לתוך עצמי, ואיש שלא ידע זאת מלבדך.   ישנן מילים שפשוט צריך להרגיש אותן, כמו…

לראותך מוליפורש את ידיךלקראתי,וללא מיליםמזמין אותילחסות בצילך. מבטיח לילהיות המקוםהכי נכון לי,הכי מוגן. בעיניים עצומותנאספת אליך,מפקידה אותיבידייך. יודעת,שאין מי שישמור עלייטוב ממך. ולזה אין מחיר.. ב.א.

אינטימיות פנים רבות לה. היא יכולה לבוא כסערה טורפת, אובדן חושים מוחלט, כזו שאת בקושי נושמת. היא יכולה לבוא בתנועה קטנה, מרפרפת, לאורך רגלך המונחת על שלו. "חייב לגעת בך," הוא אומר, כדי שאוכל לנשום" ככה בדיוק, גם וגם. בר #explorer.allods.space