תגית: בר אבידן

שבת ראשונה של חודש יולי ואיתה הסיפור "כתם קפה"- סיפורם של לי ואדם . רק אחרי שסיימתי לכתוב אותו חשבתי על כך שיש המאמינים שבקפה אפשר לקרוא גורלו של אדם. אך לא בכך עוסק הסיפור. * סיפורי השבוע של כותבת מהלב * *

אדם רוקפלר אני לא יכול להסיר את מבטי ממנה. היא לובשת גופיה לבנה מעט שקופה וצמודה. אמנם שדיה לא גדולים אבל הם עגולים ומושלמים בעיניי. על פניה חיוך שווה לב שניכר שהוא בא מתוכה ולא מרוח כלפי חוץ. "מה בשבילך הערב מר סטיבן, כרגיל?" היא שואלת את אחד היושבים ליד הבר. "כן," הוא עונה לה…

זאק מלרון מבלה שעות רבות במשרדו. הסיבה לכך נעוצה לא רק בעובדה שהוא אוהב את העבודה שלו, אלא גם בשל העובדה שבאופן אירוני זהו האי השקט שלו. * הגורל כשהוא רוצה להפגיש בין שני אנשים יעשה הכל. כמו למשל יבטל נסיעות או יערוך מסיבות. אנסטסיה אישה בעלת נשמה חופשיה שמקיפה את סביבתה בשמחה. היא לא…

יום שישי אחרון של חודש יוני ואיתו עלה הסיפור לשבת הרביעי והאחרון לחודש זה. * כבר שנים שאליזבת עומדת בזכות עצמה. היא סיימה את האוניברסיטה, הקימה חברה מצליחה ועדיין היא לא מצליחה להשתחרר ממשא כבד שיושב על כתפיה. משהו שלא שיתפה בו איש, אפילו את חברתה הטובה קורה. היה משהו בלילה הזה שגרם לשתות את…

אחרי שנים שבנית חומות סביבך, לא סיפרת לאיש את מה שקרה, כעת כשאת בוגרת וזה עדיין בוער בך, רודף אותך בלילות, האם תבחרי לספר ביודעך שבכך תחריבי עולמות  של אלה שלא ידעו דבר, או תבחרי להישאר בשתיקתך לנצח? ב.א. אליזבת רוקפור אני שיכורה לגמרי. אני נראית זוועה, איבדתי צלם אנוש. אני מחייכת חיוך עצוב, שמסתיר…

סקיי מורגן אני קוראת שוב את הפתק שהונח על השולחן שלי. המשימה היחידה שמתוכננת לי לבוקר זה משאירה אותי המומה. אני בוגרת תואר שני בהצטיינות. את העבודה עזבתי כי החלום שלי היה לעבוד בחברת ההשקעות "International Affairs" היוקרתית שממוקמת מול הבורסה בניו יורק. כדי לעבור לקבל את המשרה כאן עזבתי דירה מרווחת בבוסטון ועבודה ששילמה…

ליאו סקוט אם יש משהו שיכול להוציא אותי מדעתי אלה עובדים עצלנים. השניים האלה עומדים בלב המסעדה, מתלחששים וצוחקים. מין צחוק כזה מתגלגל. "היי את, אולי תואילי בטובך לבוא ולשרת אותנו," אני קורא לעברה בקול רם מספיק שתשמע, אבל לא חזק מידי כדי לא להפריע לסועדים האחרים. ועדיין המילים שלי מהדהדות וגורמות לכולם להפנות מבטים…

ולפעמים… יש בך מין צורך שכזה, לעטוף את כולי בגופך, כאילו אני הלב הפועם, ואתה המעטפת. אתה מסניף אותי עמוק לתוכך, ולוחש לי: "שלא תגמרי לי לעולם." ואז, אני מחסירה פעימה ומתמסרת למילים, לרגע, לך." בר? weheartit.com

צריך שניים ל(טנגו)ואלס…. תמיד זה הגברשמכתיבאת צעדי הריקוד.הוא המוביל,ואילו האישהצריך לתת בו את אמונהבאופן מוחלטשידע להוביל אותםבשלמות. העניין הוא,שלא תמיד הגבריודע את צעדי הריקודבשלמותם,ולא תמיד האישהמצליחה להתאיםאת צעדיה אליו. רק כאשרמה שביניהם,שואף לשלמות,תוך התמסרות מלאה(של שניהם)אחד לשניה,רק כך יהיה הריקודביניהםכליל השלמות. כשם שאנחנו…. שישי נפלא,עטוף באהבה? #4753e.sondakikahaberim.com