תגית: בר אבידן

לעת לילה! "הערב כשכולם ילכו לישון," הוא שולח לי הודעה פרטית למרות שהוא כמעט במרחק נגיעה ממני, "אני מבקש שתתלבשי יפה. אני מזמין אותך לסרט." אני מביטה לרגע בהודעה. מרימה עיניי אליו. הוא, שעיניו על המסך, מרגיש בכך מייד ומסתכל עלי. על שפתייו חיוך. "אתה משחק איתי?" אני שולחת לו הודעה. "מה פתאום? אני רציני…

יא מביטה בי בעיניים עצובות. עיניים של אישה שידעה אהבה שאיננה עוד. המגע שלו עוד מורגש על עורה, הנשיקות שלו עוד מפוזרות במסתוריה. אני מביטה בה ויודעת. האחד שיהיה שלה כבר בדרך. הוא יושב ומנסח לה מילים. כותב ומוחק, מנסה לדייק, כדי להיות מוכן, כדי שכשיגיע הרגע בו יפגשו הן תהיינה בידו, מדוייקות, מאירות, ונוגעות…

21.3. לו היית מתהלך בעולם החיים היית ודאי קונה לה היום זר גדול של ורדים אדומים כמספר שנות האהבה שלכם ומניח אותו על השולחן עם פתק: "אוהב אותך אהובתי." * "דארלינג", אין לך מושג מה עומד לקרות, מבחינתך זה עוד יום שיגרתי.‏ כרגיל, אתה קם מוקדם, מרתיח מים לקפה ונכנס בינתיים ‏להתקלח.‏ כרגיל, אתה לוקח…

אלה אני לא יכולה לומר שלא הרגשתי כלום. תמיד הייתה לו דרך להשתיק אותי. פרחים ומתנות היו חלק מחיי. "את לא חושבת שזה מוזר שככה באמצע השבוע הוא שולח לך זר פרחים?" שאלה אותי קרן חברתי הטובה. "אני מבינה שאת לא רגילה לגילויי אהבה כאלה ולכן את לא יכולה להבין. הוא פשוט אוהב אותי," עניתי…

אתן כבר יודעות שקנדי עזב הכול ובא אליי. "עולה לטיסה בדרך אלייך צפוי לנחות בעשר בלילה שלחי לי היכן את נמצאת דבש" אלה המילים ששלח לי. מאותו רגע התהפכה לי הבטן. לא יכולתי לחשוב על כלום אלא עליו. הגבר הזה שאני כל כך מאוהבת בו, הגבר הזה שרק סקס מעניין אותו, והנה כמה מילים ממני…

לירי יום חמישי אני מרגישה כל כך מרוקנת. הטקס המשפיל ברבנות שבא לציין את סיום נשואיי לדין עדיין מורגש לי בכל הגוף. סוף סוף אני אוחזת בידי את התעודה המאשרת שאני חופשיה לאחר חצי שנה של מאבק. "בואי אקח אותך לשתות משהו," אומר לי עורך דיני מיכאל כהן. אני מביטה בו. הדבר האחרון שמתחשק לי…

ליב מטריפה אותי. כל הודעה ממנה מקפיצה אותי וגורמת לי לעצור הכול. אני יושב בישיבה עם המנהלים שלי. אני מרוכז כולי בנתונים כאשר נכנסת הודעה ממנה. אני יודע שזו היא כיוון ששמתי לה צלצול מיוחד.   "אני נכנסת לפגישה. אולי אזדקק לך." היא שולחת לי הודעה. אני מאבד את הריכוז מיד וכולי מוטרף מדאגה. אני…

בר שוב הייתה מקוררת וגם אני הייתי צריכה לאסוף את עצמי אחרי כל מה שקרה. הנה אני שוב כאן. * יש לי כל כך הרבה מה לספר לכן. ממה להתחיל? פעם אחרונה שהייתי פה זה היה לפני שקרה מה שקרה. אני לא יודעת מה אני יותר כועסת או עצובה. אני יודעת שפורסם שמצאו מכתב המסביר…