תגית: בר אבידן

העיניים קוראותאת המילה הכתובה. לא כל אחדיכול לקרוא את הלב. לשם כך צריךיותר מדמיון. לשם כך צריךלהרגיש אותופועם אצלך. ב.א.

הוא מחפש את עצמו במילותיה. כמה מופתע הוא לראות שהוא קיים שם הרבה לפני שהיה קיים בעולמה. ב.א.

שבריר שניה של חוסר תשומת לב, של מבט ארוך קצת יותר מידי, שוטף אותנו כמו גלי האוקיינוס, והקולות שעוטפים אותנו הם כמנגינת הגלים. בר

כל שיר שהנחת,הוא אבן דרךבמה שקרה.כל אחדנושא איתויותר שלמות. אני רוצה לשתףאת כולםולא יכולה אפילואחד. יודע למה? כי כל אחד מהםשזור בךוגם לא. בר #wallpapers2008.com

? מחשבותיי בזמן שבארץ חוזרים לשיגרה, בתי קפה נפתחים, חנויות וגם השמים לטיסות, אצלנו עדיין סגור. לא רק, יש דיבורים על סגר נוסף. אני יודעת שמאפשרים טיסות לטורונטו. הכניסה לקנדה דורשת בדיקה ושהייה במלון ממשלתי לשלושה ימים ולאחר מכן 14 יום סגר ביתי. מכאן לישראל אין טיסות ישירות. לעומת זאת… האביב כבר בפתח. אווזי הבר…

אתה מבין, גם אם אתה עוטה מסיכה, הראש שלך שקוף אני רואה בו הכל.   את האנשים הקטנים המתווכחים בתוכו, אם כך, או אחרת, את אנשי המוסר שלך, את עבדי התשוקה שלך.   את המוזות השרות בך, את אלה שצובעות לך את החיים בגוונים. אני רואה אותך, פשוט כמו שאתה. בר

"אתם הגברים," אני אומרת לו, "לא מבינים שאנחנו מתייפיפות כדי שאישה אחרת תראה." הוא מביט בי. "זאת אומרת, " הוא אומר לי לבסוף, "שאני לא אמור לומר לך עכשיו שאת מהממת?" "את זה לא אמרתי," אני עונה לו. הוא מסתכל עליי. "לא הבנתי כלום." "זה בדיוק מה שאמרתי," אני עונה לו, "אתם הגברים לא מבינים…

אני מחייכת אלייך חיוך מתוק כזה כאומרת: "הכל בסדר." "תקשיבי," אתה אומר לי. עיניך מצטמצמות, מרוכזות בי. אני ממתינה לשמוע מה תאמר. אתה ממשיך לשתוק ורק מסתכל בי. עינייך מטיילות בתוכי, הופכות לי את הבטן. "אני מקשיבה," אני לוחשת לך. "את יודעת," אתה אומר ולא מסיר ממני את עינייך. אני מתרגלת איפוק ומחכה למילים שלך.…