תגית: בר אבידן

לפעמים אני מבינה, שיש לי הרבה עוד ללמוד. ללמוד, לא לראות את המילים כהוויתן, אלא ככאלה שחסרות, משקל, משמעות ולעיתים מתחפשות למה שהן לא. ללמוד, להתעלם מדרמות שיוצרים אנשים, שהן בעצם חסרות משקל, משמעות, ולעיתים משדרות מה שהן לא. ללמוד, להקטין את הווליום של כפתור הרגש, ולא להתרגש, מכל דבר. נכון, גם הרגש שלי יקטן…

לילי אני נכנסת למשרד, נאבקת עם ערימת הדוחות שבידי. "אני לא מבינה מדוע לא שלחו לכאן את הדוחות עם שליח," אני אומרת לסינדי המזכירה האישית שלי. היא קמה לעזור לי אבל עוצרת כי הרי ידיה תפוסות בערימה גדולה של דברי דואר שהגיעה היום. "מה זו הכמות המטורפת של הדואר היום?" אני שואלת מופתעת, "כולם השתגעו.…

היא הלכה אליך על שביל האבנים הפוצעות, בידיים שרוטות מקוצים, צעד אחר צעד. לא וויתרה, עד כלו כוחותיה. ועכשיו תורך… בר #flickr.com

יולי 2016 אנחנו נמצאים בחופשה משפחתית בארץ. לאחד שאיתי אין מושג מה אני כותבת. רק כשאני מסיימת את הטיוטה הבוסרית הראשונה אני אומרת לו- "יש לי משהו לספר לך." אני מספרת לו שכבר כמה זמן מתגלגל לי סיפור בראש והוא לא מניח לי. עולם שלם מדומיין שבראתי בשם "משחקי הבקבוק." עולם, שאגב, עד היום נמצא…

העולם לא מושלם גם לא אנחנו. קל לאמר- "אני לא יכולה." כאשר ילד מתנסה בדברים חדשים אנחנו מעודדים אותו- "תנסה, אל תאמר אני לא יכול." כשאנחנו גדלים אנחנו מנסים פחות, נוטים לוותר לעצמנו. יום אחד כשהקטנה אומרת לך "תנסי, אל תגידי את לא יודעת, את לא יכולה." זה מעיר אותך. תהיו אמיצים, תנסו, עוד תתפלאו…