קטגוריה: דם נדיר

הסיפור בכתיבה ומתעדכן עם עליית הפרקים לאתר. פרולוג – 17.5.25 פרק 1 – עובדת ניקיון – 20.5.25 פרק 2 – פעמים ראשונות 23.5.25 פרק 3 – שונא משחקים 28.5.25 פרק 4 – לב ראשון 5.6.25 פרק 5 – דירת סטודנטים 18.6.25 פרק 6 – מגיעה הביתה 28.6.25 פרק 7 – לומד אותה 1.7.25 פרק 8…

"הגיע הזמן להתחיל את היום," אומר סקיילר, "למרות שהייתי רוצה להישאר איתך במיטה כל היום." "אתה עייף?"  אני מעמידה פנים שלא הבנתי. "אל תתגרי בי. את מבינה היטב את כוונתי," הוא אומר לי, " אין דבר שהייתי רוצה יותר להשתולל איתך כל היום במיטה. רק המחשבה על כך גורמת לזין שלי להתעורר." "אני יודעת שאין…

אני כבר לא זוכר את הימים כשריילי לא הייתה קיימת בחיי. היא חלק ממחזור הדם שלי. זה כבר הפך לעניין של שגרה שאת הפסקת האוכל אני מבלה איתה לבד באחת המסעדות בבית החולים. יותר משאני זקוק להשביע את רעבוני הפיזי, אני צריך את הדקות האלה איתה באמצע היום כדי להרוות את געגועיי אליה. אם מישהו…

למרות ששנינו בוערים מתשוקה, הוא משחק איתי ומתחיל לנשק אותי בצוואר באיטיות שמוציאה אותי מדעתי. מגע שפתיו על עורי כל כך נעים לי שאני לא מאיצה בו. אני מתמסרת לעונג שהוא גורם לי. הגוף דורש את שלו. אני מרגישה את הרטיבות בין רגליי, ומתחילה לגנוח. "סבלנות," הוא לוחש לי, כשהוא מתחיל לשחק עם הפיטמה שלי…

"מה התוכניות שלך להיום?" הוא שואל אותי. "דיברתי עם הפרופסור, וביקשתי ממנו שלא יקרה שוב מקרה שאני לא עובדת משמרות קבועות מראש. כמובן שלא סיפרתי לו שזה בגלל שחשוב לי לבלות את הזמן איתך, אלא אמרתי לו שזה פוגע בלימודים שלי. זה לא שאני מסתירה את הקשר שלי איתך. אתה דאגת שכולם ידעו זאת," אני…

מצד אחד ידעתי שהעובדה שד"ר בלייר ידע שאנחנו בזוגיות, תעורר בו כעס, מצד שני אני לא מתכוון להסתיר אותה. היא חלק בלתי נפרד מחיי, ואם למישהו יש בעיה עם זה, שיתמודד. "היית חייב לקחת דווקא אותה," הוא מסנן לעברי אחרי שהפרופסור עוזב, "ועוד מתי, לפני שאני נכנס לחדר ניתוח, שגם אותו היטלת עליי." "תגיד לי…

 ריילי יוצאת מהמקלחת עטופה במגבת.  "למה את מסתירה אותך ממני?" אני שואל. "כי אני יודעת מה יקרה אם אוריד ממני את המגבת. עכשיו כשישנתי קצת, אני יכולה, אם תרצה, לקחת בגדים להחלפה, ולנסוע איתך לדירה שלך. אלא אם כן לא מפריע לך להישאר בדירת הסטודנטים שלי." טון הדיבור שלה רציני, אבל אני מבין שהיא צוחקת.…

"אני מעדיפה שתקח אותי הביתה," אומרת ריילי לאכזבתי. אני חושק את הלסת, מתאפק לא לומר לה שהיא משחק איתי משחק לא הוגן. "אתה זוכר שאני כבר יום וחצי בעבודה, נכון?" היא מתחילה לומר. "יודע," אני פולט. כאילו להתגרות בי, היא מושיט יד ומלטפת את עורפי בתנועות עדינות שגורמות לי לרצות לעצום את עיניי מרוב הנאה.…