בר אבידן -מאמינה באהבה

קטגוריה: מיתרי ליבי

  • מציאות מדומה / מיתרי ליבי

    מציאות מדומה / מיתרי ליבי

    אמרו לה שמחשבה מושכת מציאות. לכן החליטה שתיישם את מחשבותיה. היא כבר לא זוכרת מתי הייתה בזוגיות. כלומר, זוגיות ממש, לא כזו לילה ואפילו פחות. היא ניסתה להיזכר איך זה לחיות עם גבר. דבר ראשון שהיא זכרה זה את מברשת השניים שלו זרוקה ליד הכיור, לידה סכין גילוח שתמיד היה משומש מידי, וקצף גילוח. ("עדיין…

  • שמועה / מיתרי ליבי

    שמועה / מיתרי ליבי

    אתם רואים אותה יושבת בבית קפה. על השולחן שלפניה צלחת ובה עוגת תפוחים נגוסה בחלקה. וזהו. האם זו היא שהזמינה אותה, או מי שיש לפניה? אם זו היא, האם לא תסיים אותה כי הוא הלך, או שהוא עדיין לא בא והיא מחכה לו? ואולי העוגה של מי שישבה פה קודם. מדוע אם כך היא עזבה?…

  • כותבת את ליבה / מיתרי ליבי

    כותבת את ליבה / מיתרי ליבי

    כמעט כמעט יש לה יום הולדת. השנה, כך החליטה, תחגוג לעצמה יום הולדת גדול. כבר חודשים שהיא מתכננת איך יראה יום הולדתה. אמנם ארבעים ושתיים זה לא משהו מיוחד, אבל מאחר שאת יום הולדת הארבעים בילתה במרפאת שיניים, מה שפטר את כולם מלחגוג לה, כי איך יכלה לחגוג כאשר פיה חצי מורדם? הפעם היא מתכוונת…

  • זמן פרידה / מיתרי ליבי

    זמן פרידה / מיתרי ליבי

    כל החיים עברו לה מול העיניים. היא ישבה המומה, עדיין מחזיקה את הטלפון בידה באופן כזה שמישהו מהצד יכול היה לחשוב שהיא עדיין מדברת. "מה עשיתי," היא מילמלה לעצמה. היא הביטה לעבר השעון הגדול וחסר החן שעל הקיר. כאילו היה במבט שלה לעצור אותו, או יותר מכך, להחזיר את הזמן האבוד לאחור. "הגיע הזמן להיפרד,"…

  • יום בחייו / מיתרי ליבי

    יום בחייו / מיתרי ליבי

    מידי יום מצדיעים ללוחמים בחזית. הוא מביט בהם מבעד לחלון בקומה השמינית של בית החולים.. המחווה הזו נוגעת לליבו, ועוצר לרגע את הטירוף של החיים. איך פתאום השתנה כל מה שהכיר, כל מה שהעולם הכיר. הוא עייף. כל כך עייף, נאבק לשמור עיניו פקוחות. הוא חוזר מהמשמרת בבית החולים, מפנטז על מקלחת חמה שתקרצף מעליו…

  • התמונה / מיתרי ליבי

    התמונה / מיתרי ליבי

    היא:  ואז הוא עזב. לא נותר לי אלא לאסוף את עצמי ולהתחיל את היום הראשון בעתיד שלי בלעדיו. הפרידה הזו נכפתה עלי. לא הייתי מוכנה לה, ואולי לכן אני מרגישה כל כך אבודה. כל מה שהאמנתי בו נעלם. אני לא יודעת לשים את האצבע מה התחיל את כדור השלג הבלתי ניתן לעצירה הזה. האם זה…

  • קרבות רחוב / מיתרי ליבי

    קרבות רחוב / מיתרי ליבי

    מאיה "יום יפה היום. אני יוצאת  לרוץ בחוץ," אני אומרת לרות' שותפתי לדירה, " איפה את ממליצה לי לרוץ?" "אז את מאלה שחיות בריא," היא עונה לי בהבנה, " עכשיו חסר לי רק שתגידי שאת לא מעשנת וטבעונית." "כן ולא," אני עונה בחיוך. "לא הבנתי," אומרת לי רות'. "אני לא מעשנת, ואוכלת הכול," אני אומרת, "…

  • זר כריזנטמות

    זר כריזנטמות

    אני עומדת מול הארון של אימא. קשה לי להתקרב אליו. אני יודעת שזו תהיה הפעם האחרונה שאלחש לה את המילים שלי. האימא אהובה שלי הלכה לישון ולא קמה. כמו מלאכית. לא היה שום דבר שיכול היה להכין איש מאתנו לקראת מה שקרה בלילה. בערב שלפני היא עוד שתתה עם אבא כוס תה עם חלב, אכלה…

  • כוהנת האהבה / כותבת מהלב

    כוהנת האהבה / כותבת מהלב

    בל אני לא מאמינה שהסכמתי לקחת עליי את המדור הזה "כוהנת האהבה." מה לי ולזה? *לפני שלושה חודשים הכל התחיל כאשר "כוהנת האהבה" נעלמה יום אחד לפני הדפסת גיליון סוף השבוע. הגעתי למערכת כדי למסור את המאמר שלי למדור עיצוב הבית כאשר בא מולי העורך עצבני כמו שלא ראיתי מעולם. "יודעת מה?" הוא אמר כשהרים…

  • מלכת הכיתה

    מלכת הכיתה

      נלה "תראו תראו מי מכבדת אותנו בנוכחותה. לא אחרת מאשר מלכת הכיתה," קוראת לעברי סאנדי, "את באמת חושבת ששמלה צרה ונעלי עקב ג'וצי (היא ממש מבינה במותגים אני חושבת לעצמי) זו התלבושת המתאימה למכון כושר? מעניין איך תצליחי להתאמן כך. בעצם שכחתי, את לא שייכת לדור הנחות שלנו המעודדות." "מה עובר עליך סאנדי? ממתי…