קטגוריה: מאמינה באהבה – סיפורים קצרים

אולימפיה מיי "תגידי כמה זמן צריך לחכות פה לשרות?" אומר לי גבר בשעה שאני עומדת אליו עם הגב. אני מסתובבת אליו. גבר יפה תואר, עיניים ירוקות, ומבט שחצן. "אתה מדבר אליי?" אני שואלת ולא מחכה לתשובה. אני מציצה מיד בטאבלט שבידי לראות מה ומתי הזמין. "שולחן עשרים, שלוש פעמים קפה, אחד סוכר מעט חלב," אני…

בשנה החדשה תצטרף אלינו מידי פעם נוצה כחולה. סיפור אחד שלה כבר עלה במדור "מאחורי דלתות סגורות." המדור הזה ייוחד לכתיבה אחרת. (עם הגבלת גיל.) הסיפור שייכתב על ידה הוא פרק מיוחד בהשארת אחד הסיפורים שאני כותבת. תיאור של מה שמתרחש בחדרי חדרים של גיבורי הסיפור. האתגר הראשון שהעמדתי בפניה הוא הסיפור שיפורסם מחר "קפה…

 את כל כך מתרגשת, מרגישה שהנה זה קורה. את רואה אותו מרחוק וכבר לא יכולה לחכות לרגע שתפגשו. את יודעת בדיוק מתי הוא נמצא שם ומתי לא. את שותלת רמזים כדי שישים לב אליך, את לא בטוחה כמה מזה הוא מבין. אבל את יודעת שהוא שווה שתחכי לו, ויודעת שזה הוא שצריך לתת לך סימן.…

טרה אני יושבת מרוכזת בקריאת הטקסט. אני מנסה להיכנס לאווירה הנכונה של התסריט כדי לתת לדמיון שלי לפעול ולבחור תלבושת מתאימה לשחקנית הראשית. איך שהוא תמיד בניית הדמות הראשית נופלת עליי, למרות שביקשתי שיתנו אפשרות גם לאחרים כדי שיצברו ניסיון. אז כפי שאמרתי אני יושבת וקוראת ותוך כדי מעלה שרטוטים על הנייר של מה שעולה…

אני מאמינה שלא משנה מה הם נתוני הפתיחה של חייך, עלייך להשתדל לעשות כל שביכולתך לטפס למעלה בכוחות עצמך. כזו היא טרה. היא נולדה בבית שבור ולא ויתרה לעצמה. למרות שלא היו לה האמצעים ללמוד באוניברסיטה היא שכנעה את טובי המעצבים ללמד אותה את עולם האופנה. טרה, המשמשת כמלבישה הראשית בסרט שצילומיו מתחילים בקרוב מגיעה…

לייסי "אני לא מבינה מה עובר עליך לייסי," אומרת מריה המנהלת האומנותית של התזמורית הפילהרמונית של ניו יורק בה אני מנגנת כפסנתרנית סולנית. "חשבתי רבות על הנושא," אני עונה לה, "בקרוב מתחילות החזרות לעונה החדשה ולכן אני חושבת שזה זמן מתאים בשבילי להמשיך הלאה." "תשמעי ילדה. אני לא מקבלת את ההתפטרות שלך. לכי הביתה תנקי…

" לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:" קהלת פרק ג' פסוק א אנחנו לא תמיד מבינים למה דברים קורים לנו בזמן מסויים. לעיתים קשה לנו לעבור לשלב הבא בחיינו, ואז קורה משהו שמאלץ אותנו לעשות זאת. כמה אנחנו מופתעים לגלות שמעבר לפינה מחכה לנו בדיוק הדבר הנכון. להוריה של לייסי לא היה ספק שלבתם יש…

אליזבת  מידי שנה לקחה אותי אימא לבקר את סבתא בלונדון. מרגע שדרכה כף רגלנו על אדמת אנגליה, נעלמה כל שימחת החיים שעטפה אותנו. נעלמו החיוכים והצחוקים, ואת מקומם תפסו הרצינות והקור. מה הפלא שאימא אמרה לי שכואב לה לראות איך אני הופכת לנסיכת קרח ליד סבתא. עם זאת היא בהחלט הבינה אותי. יחסה הנוקשה של…

הסיפורים שנרקמים לי באים מעולם הדימיון, אך שזור בהם לא מעט ממני, ומהשקפת עולמי. לא פעם נשאלתי מדוע אני יוצרת דמות שהיא כל כך חסרת לב. לרוב, אגב, זו אישה. לי זה ברור מאיפה זה נובע. ולא, זו לא האימא הפרטית שלי שאהבה אותי מאד, שלימדה אותי מה זו אהבה. אבל אני בהחלט יכולה להצביע…

קתרין "את יודעת מדוע היהלומים הם ידידיה הטובים של האישה?" שואלת אותי אמא בקול חלש. "מדוע אמא?" אני עונה לה. "כיוון שגם היהלומים וגם האישה בלתי ניתנים לשבירה," עונה לי אמא ועוצרת רגע כדי לנשום. הדיבור קשה עליה היא יודעת שזמנה הולך ונגמר. היא מודעת היטב לכך שהפסידה את המאבק במלחמה נגד הסרטן שפשט בכל…