קטגוריה: סיפורים בהמשכים

אני מאמינה שהמפגש הראשוני הוא ייקבע את מערכת היחסים ביני לבין העובדים שלי. אם אראה להם חולשה, כך הם יתייחסו אליי.  אני נחושה בהחלטתי לא לתת לדיליה לעבוד בירחון, ובכל זאת אני מחליטה לתת לה לדבר.  "אני מקשיבה לך," אני אומרת לדיליה ומפנה את תשומת ליבי אליה. "חשבתי לדבר איתך במשרדך," היא אומרת. "אנחנו כעת…

״את חושבת שהתנהגתי באלימות?״ שואל ריף, ומבטו מופנה אל החלון. ״אני יודעת שלא, וגם המאמנים יודעים. עובדה שהם הוכיחו את זה. יש לך כישרון טבעי לאומנויות לחימה. אתה יודע להקשיב להוראות, וליישם אותם. למדת להתרכז, כך ששום דבר לא יכול להפריע לך כשתשומת לבך מופנית כולה לתנועה שאתה אמור לבצע. הילדים פשוט מקנאים בעובדה שאתה…

אני מקיימת את הבטחתי לריף ומבלה איתו הרבה, כאשר שנינו לוקחים מספר פעמים ביום פסקי זמן, בו כל אחד מתעסק בעניניו. * כיוון שיש לנו כבר כתובת קבועה, תיאמתי עם אנשי ההובלה, להביא לנו אחר הצהריים את החפצים ששלחתי מדנבר.  "אני מתרגש לראות את הארגזים שלנו," אמר לי ריף, "אני מתחיל להרגיש שאנחנו בבית." פקידת…

פעם שעברה שהגעתי לכאן כמאמן, הייתי רק בן שמונה עשרה. היום אני חוזר לכאן כאיש עסקים לבוש בחליפה ועניבה, שמשדרים שאני בעל אמצעים. מסתבר שהייתי צריך לחשוב על זה. הנוכחות שלי מושכת מיד תשומת לב. אז מסתבר שמזהים אותי מהרשימה המטופשת הזאת של הגברים הפנויים בעיר. העובדה שאני רשום כאלמן עם ילדה קטנה, רק מוסיפה…

שיקגו אני מרגישה הקלה גדולה כשהדלתות נפתחות' ופניה המאירות של בת דודתי איירין מתגלות מבעדן. למרות שהיא כבר בת שלושים וארבע, היא קופצת במקומה מרוב התרגשות, ומוחאת כפיים.  היא מחכה שנעבור דרכן, ורצה מייד לחבק אותנו. "תראו אותך ריף, כמה גדלת!" היא קוראת, כאילו לא נפגשנו לפני כמה חודשים בחג הפסחא. ריף נענה לחיבוק שלה…

לרגע לא יכולתי להעלות על דעתי שעוד בטרם ימלאו לי עשרים ושמונה, הוא יבוא ויאמר לי שמאס בי.  כשסיפרו לי נשמות טובות עם מי הוא מסתובב בלילות, בזמן שלי הוא אמר שהוא טובע בעבודה, אני מודה שיותר משכאב לי, פשוט נעלבתי. היא צעירה ממני בשנתיים בלבד, בלונדינית לא טבעית, מאופרת בצורה מוגזמת, הכי רחוקה ממי…