קטגוריה: משחקי הבקבוק

אנחנו מסיימים לאכול ארוחת צהריים בגן בית משפחת מגריי. גם הוריי נמצאים איתנו, והם מאושרים עד הגג מבחירת הלב שלי. "כל כך הרבה שנים חיכיתי שתמצא לך בת זוג. אן פשוט מדהימה. אין ספק שהיא מאד אוהבת אותך," אומרת אימי ומביטה על אן בהערצה, בזמן שאן מספרת לאבי על הבינה המלאכותית שהיא מפתחת. "חשוב לי…

אני לא מסוגלת לראות איש פרט לגבר שעומד בסוף השביל המוביל חופה, ומסתכל עליי בעיניים נוצצות. אני לא רואה מי נמצא מסביבי, וגם לא את הגן שמקושט בשרשראות של אורות ופרחים. רק אותו. מיום שהיכרתי את ליאו, אני לא זוכרת מתי לא ראיתי אותו עם חליפה, כמובן מתוצרת מיו מילאן. אין ספק שיש לו טעם…

אם הייתי צריך אישור לכך שאן מושלמת עבורי, אני זוכה לו כשאני רואה אותה מגיבה לפרסומים במדורי הרכילות. "אני יודעת שיש ביניכם מי שמרים גבה לגבי העובדה שליאו בחר אישה צעירה כל כך. אני האמנתי שאנשים בגילכם, במעמד שלכם, לא יתעסקו ברכילות. בטח לא עלה על דעתי שיפרסמו תמונה כל כך אינטימית שלנו, תמורת בצע…

"כפרופסור לביולוגיה אני יודע שהחשק המיני לא גווע עם ההיריון," אני אומר לאן בזמן שאנחנו עולים לחדר השינה, "עם זאת אני מבטיח להיות קשוב אלייך למרות שאני מורעב." "כשאמרתי שאני מתגעגעת אליך בטירוף, זה היה לא רק לעצם נוכחותך, אלא גם לרגעי התשוקה שלנו יחד. לא יכולתי לדמיין אותי עם גבר אחר. אני יכולה להעיד…

אני מותש מכדי להתווכח עם ג'ון. אין בי כוחות להילחם בה. אבל יותר מזה, אני לא מסוגל להביא את עצמי לשכוח אותה. היא חסרה לי כל כך. אני לא בטוח שאני מסוגל נפשית לעמוד מול המילים שלה. "אתה רוצה שאקריא לך את התצהיר שלה, או שאתה מעדיף לקרוא בעצמך?" שואל ג'ון. "תתמצת לי אותו בכמה…

אני נהנית מחברתן של חברותיי. החיים נראים כל כך חסרי דאגות לידן. אלא שהאמת שונה. העדרה של ליליאנה כל כך בולט, שכן היא איזנה תמיד את 'השיחות על כלום,' כפי שהיא נהגה לקרוא לזה, בכך שתיבלה אותן בשיחות על נושאים רציניים יותר. רק כעת אני קולטת כמה היו בה צדדים רציניים, והעובדה שהיא התנהגה כפי…

אני מרגיש שקשה לי מידי להתעמק בטלפון הנייד של ליליאנה.   עבר עליי יום קשה עם הישיבה שנקטעה באיבה, והעזיבה של אן. אני עייף מאד, אבל יודע שכשאעלה לחדרי, אהיה בו שוב לבד. מה שעד היום לא הפריע לי, הופך להיות קשה מנשוא עבורי. אני מתהלך בבית חסר שקט. כשהטלפון מצלצל אני מקווה בכל ליבי…

אני מתקשה לנשום לידה. היא נראית כל כך שונה מהאישה התעוררה לצידי הבוקר. היא לובשת אוברול שחור קצר שמבליט את מתאר גופה היפה, לרגליה נעלי התעמלות לבנות עם פס בצבע כסף. פניה מאופרות באיפור עדין והשפתיים שאני כל כך מכור להן, צבועות בצבע כמעט לא נראה. 'האם היא בחרה להופיע כך לפניי כדי להדגיש את…

אני מודה שפחדתי לפגוש את ליאו באוניברסיטה. חשבתי שאוכל להתחמק מהמפגש איתו. היה לי ברור שאם זה יקרה, אהיה אסרטיבית כלפיו. לא אתן לו לראות מה אני מרגישה. ברגע שהוא הבין שאני שם, בחדר המורים, כשניגש למזוג לעצמו קפה, הוא הכין גם לי, וכך הוא מוטט את כל החומות שהצלחתי לבנות. הוא גבר מוכר ומאד…