קטגוריה: משחקי הבקבוק

סלין יורדת למסעדה, אבל אני נשאר לשבת במשרד. שלושה עציצים עם פרחים סגולים שאינני יודע את שמם, מושכים את תשומת ליבי. אני מסתכל מסביבי, ורואה שגם הקירות שינו את צבעם. צבע התכלת הלא נקי, שתמיד גרם לי לא לרצות להיות כאן, נעלם, והקירות בוהקים בצבע שמנת. ריח נעים עולה באפי, ואני מבחין במפזר ריחות של…

שבת בבוקר. אני קם בעצלתיים, הרי איני ממהר לשום מקום, ויורד למטבח כדי להכין כוס קפה. אני שולח יד לארון להוציא ספל, כאשר הטלפון הנייד שלי מצלצל. "תבוא אלינו לבראנץ'," אומר לי חברי סקוט וינסטון, המהנדס של שלישיית המגדלים, ממנו רכשתי את דירת הגג שלי במגדל היהלום. סקוט ויסמין גרים לידי במגדל הבלו ספייר. "הזמנתי…

אני פורשת לחדר האורחים, מציעה את המיטה, וניגשת לכבות את האור. אם חשבתי שאיחולי לילה טוב אכן סיימו את הערב, אני מבינה שהתבדיתי. לא רק שאקארי נכנסת לחדרי, היא מביאה איתה את הכרית והשמיכה שלה. אני מודה על כך שזו מיטה זוגית, כי אינני יודעת מה הייתי עושה לו זאת הייתה מיטת יחיד. אפילו עם…

"ד"ר דלתון, אבי התינוקת מבקש לדבר איתך," אומרת קרן האחות הראשית, "הוא נראה מאד מתוח." "אני מבינה," אני אומרת לה. לא היה לי ספק שהוא יבקש לדבר איתי, ותהיתי מתי זה יקרה. "כנס בבקשה," אני אומרת לאב הטרי, ומצביעה על הכיסא מולי. "אתה אוהב אותה?" אני שואלת עוד לפני שהוא מתחיל לדבר. "את אישתי או…

אני רוצה לשוב לחפש מקום לינה ללילה כאשר אני פוגשת את אקארי שלמדה איתי. * את אקארי היכרתי ביום הראשון ללימודים. היא הגיעה לניו יורק בגיל צעיר מאד. האנגלית בפיה הייתה מושלמת, אבל המראה שלה מסגיר את מוצאה. "מה פרוש שמך?" שאלתי אותה בסקרנות. "אקארי הוא יסמין לבן," היא חייכה אליי בביישנות. סיפרתי לה שאבי…

אנחנו מסיימים לשתות את הקפה, ואני לוקח את אימא לקניות. "היום ניסע בג'יפ שלי," אני אומר לה. "אבל הוא לא מותאם לנכה כמוני," היא אומרת בעצב. "את מזלזלת בכח שלי?" אני מרים מולה גבה. "לא התכוונתי לפגוע בך," היא אומרת נבוכה. "אני חושב אימא שהגיע הזמן לשינוי. אני מניח את ידי האחת מתחת לברכיה, מבקש…

למרות מילות ההרגעה שאמרתי לאודרי, אני מבינה שהגיע הזמן שאדבר עם קטלינה. אני מבקשת מבילי שתביא לי את התיק של האירוע, בו ביקשתי ממנה שתתייק צילומי מסך של השיחות שלה עם קטלינה, כולל הצעת המחיר שלנו והאישור שלה. "כשיש לך דקה אבקש לדבר איתך," אני אומרת לקטלינה באיפוק. "אני באמצע חגיגת יום ההולדת של בני,…

אני מסיימת את יום העבודה בשעה שבע בערב, זאת לאחר שהמחליפה שלי אחרה בשעתיים. "את מבינה כמה את חיונית כאן?" שואל אותי פרופסור בלאו, לפני שאני עוזבת. השמועה על התינוק שעבר החייאה על ידי נישא בפי כל, ואני זוכה להערכה מצד עמיתיי, כמובן חוץ מד"ר אלכס קימברלי, שתמיד חייבת לומר משהו לא חיובי. * "את…