קטגוריה: גלי האוקיינוס (יולי 2024)

אני מתעלמת משאלתה של קרן, ויוצאת במהירות לפגוש את פרופסור בלאו. "תגידי לי אריאנה, מה זה היה הדבר ההזוי הזה?" שואל אותי הפרופסור מייד עם הגיעי. "השתתפתי פעם במפגשים חברתיים עם קבוצה שהיו לה חוקים מיוחדים. מותר היה להזדהות רק בשם הפרטי, אסור היה לומר את הגיל ואת המקצוע. ההיגיון מאחורי זה הוא שלא תהיה…

אני נאלצת לדחות את בקשתו של ד"ר פיצג'רלד, כיוון שעליי להישאר בחדר המיון. השעות עוברות לאט. אנטוניו, בן הדוד, מתאושש, אבל הרופא במיון עדיין מסרב לשחרר אותו. כשאני מביטה מבעד לחלון, ראשית השחר כבר נגלית לנגד עיניי, והשמים מתחילים להצטבע בצבעי הזריחה, בעת שקרני השמש מציצות מבעד לשמים המעוננים. "אני חייבת ללכת להתארגן למשמרת," אני…

"כפי שסיפרתי, נינה עברה לגור עם סבסטיאן," ממשיכה אריאנה לספר. אין לה מושג שאני נמצא באולם, כיוון שהמקום בו אני יושב מוסתר מעיניה. עיניי נעוצות בה. אני כבר מבין שאין לה מושג שאני חבר של בעלה של נינה. למורת רוחי, מסתבר לי שגם לילי נמנית בין המוזמנים מצידו של סבסטיאן. אני מניח שהם עובדים באותו…

שבת בבוקר. אני קם בעצלתיים, הרי איני ממהר לשום מקום, ויורד למטבח כדי להכין כוס קפה. אני שולח יד לארון להוציא ספל, כאשר הטלפון הנייד שלי מצלצל. "תבוא אלינו לבראנץ'," אומר לי חברי סקוט וינסטון, המהנדס של שלישיית המגדלים, ממנו רכשתי את דירת הגג שלי במגדל היהלום. סקוט ויסמין גרים לידי במגדל הבלו ספייר. "הזמנתי…

"ד"ר דלתון, אבי התינוקת מבקש לדבר איתך," אומרת קרן האחות הראשית, "הוא נראה מאד מתוח." "אני מבינה," אני אומרת לה. לא היה לי ספק שהוא יבקש לדבר איתי, ותהיתי מתי זה יקרה. "כנס בבקשה," אני אומרת לאב הטרי, ומצביעה על הכיסא מולי. "אתה אוהב אותה?" אני שואלת עוד לפני שהוא מתחיל לדבר. "את אישתי או…

אנחנו מסיימים לשתות את הקפה, ואני לוקח את אימא לקניות. "היום ניסע בג'יפ שלי," אני אומר לה. "אבל הוא לא מותאם לנכה כמוני," היא אומרת בעצב. "את מזלזלת בכח שלי?" אני מרים מולה גבה. "לא התכוונתי לפגוע בך," היא אומרת נבוכה. "אני חושב אימא שהגיע הזמן לשינוי. אני מניח את ידי האחת מתחת לברכיה, מבקש…

אני מסיימת את יום העבודה בשעה שבע בערב, זאת לאחר שהמחליפה שלי אחרה בשעתיים. "את מבינה כמה את חיונית כאן?" שואל אותי פרופסור בלאו, לפני שאני עוזבת. השמועה על התינוק שעבר החייאה על ידי נישא בפי כל, ואני זוכה להערכה מצד עמיתיי, כמובן חוץ מד"ר אלכס קימברלי, שתמיד חייבת לומר משהו לא חיובי. * "את…

אני למודת אכזבות, אבל לזה ממש לא ציפיתי. אני מרגישה שכולי נדרכת, ועומדת לאבד את שלוותי. אני יוצאת בצעדים מהירים החוצה ועונה לטלפון. "ד"ר דלתון מדברת, האם את מודעת לכך שאני בחופש?" כל כך הייתי בטוחה שהמוקדנית היא שמתקשרת אליי, שאני מופתעת לשמוע קול של גבר. "מדבר פרופסור בלאו. אני מאד מצטער ד"ר דלתון, אבל…

 השנה האחרונה הייתה עבורי שנה מאד מטלטלת.  אמנם הפרידה מאייק לא השאירה אותי שבורת לב, היה לי ברור שהוא לא הנצח שלי. אבל עדיין, לחזור אחרי משמרת מתישה לבית ריק, ולא בגלל שהוא במשמרת, אלא כי את לבד, דרש ממני הסתגלות. אין בי חרטה על שעזבתי אותו. חיפשתי בית חם ועוטף, בית שיכיל את הכאבים,…