קטגוריה: גלי האוקיינוס (יולי 2024)

שבוע עבר מאז החלטתי שאין טעם שאדבר עם ד"ר רובינס. דווקא בגלל שאנחנו עובדים באותו בית חולים, ואנחנו נפגשים לא פעם. לא שחלילה אני חושבת שהוא ישתף מישהו בשיחות. שלנו. אני מנסה להרים את עצמי, אבל לא מצליחה. אמנם אני מתפקדת, אבל קשה לי לעטות חיוך על פניי. אני מקפידה להתלבש יפה, אפילו התחדשתי בבגדים…

המילים של ברנדון מצלצלות באוזניים ללא הפסקה. "אני לא כלב המחמד שלך." אין לי אשליות לגבי הגברים שמחזרים אחריי, הם רק רוצים לכבוש את גופי. אני כל כך זקוקה לאחד שיעטוף אותי באהבה. אני יוצאת מהמחלקה, אבל במקום לצאת מבית החולים, אני עולה למחלקת הילדים בה מעניק ד"ר ריי רובינס עזרה נפשית לילדים חולים. "ד"ר…

השעה חמש וחצי בבוקר. היחידה לטיפול נמרץ פגים עדיין שקטה, למרות שבני המשפחה הקרובים מורשים להיכנס אליה ללא הגבלה. אני ניגשת לבדוק את התיקים מהלילה שעבר. לידת פג אחת הייתה הלילה, וחמישה פגים עומדים לעבור למחלקת הילדים לתקופת מעבר, לפני השחרור הביתה. אני רושמת הערות לתזונאית לגבי כל אחד מהם, כדי שתנחה את ההורים איך…

אני מעיפה מבט מהיר על השעון שעל ידי. "אני מצטערת, המשמרת שלי מתחילה עוד חמש דקות. עליי למהר ליחידה." “אני לא מבין, חשבתי שאת מסיימת כעת את המשמרת. הנחתי שאם לא עבדת ביום, עבדת במשמרת לילה. את רוצה לומר לי שהקפיצו אותך במיוחד?" שואל ד"ר פיצג'רלד בפליאה. אני לא מגיבה על כך שהוא עוקב אחרי…

יום חדש מפציע. אני בוחרת בקפידה את בגדיי. יש לי פגישה מאד חשובה היום. למרות שזה היום היחיד בשנה שאינני עובדת, אני נענית לבקשתה של משפחת ברוק ומגיעה לטקס הפרידה מוורן הקטן. אני שמחה לראותו הולך הביתה. "אני כל כך מודה לך ד"ר דלתון שהתעקשת להשאיר אותו ביחידה, ולא העברת אותו למחלקת הילדים," אומר לי…

"איך היפיפייה הקטנה?" שואל ד"ר פיצג'רלד ונכנס לחדר של התינוקת שהגיעה לפני שעה קלה. את המשך השיחה אני לא שומע, ומחכה שאריאנה תצא שוב כדי שאוכל לדבר איתה. כשהיא יוצאת סוף סוף, בדיוק נכנסת למחלקה לא אחרת מאשר אמילי. "היי מותק!" היא קוראת לעברי בקול רם, שגורם לכולם להביט עליה, וממהרת לעברי בצעדים מהירים. "ששש…"…

אני מתעלמת משאלתה של קרן, ויוצאת במהירות לפגוש את פרופסור בלאו. "תגידי לי אריאנה, מה זה היה הדבר ההזוי הזה?" שואל אותי הפרופסור מייד עם הגיעי. "השתתפתי פעם במפגשים חברתיים עם קבוצה שהיו לה חוקים מיוחדים. מותר היה להזדהות רק בשם הפרטי, אסור היה לומר את הגיל ואת המקצוע. ההיגיון מאחורי זה הוא שלא תהיה…

אני נאלצת לדחות את בקשתו של ד"ר פיצג'רלד, כיוון שעליי להישאר בחדר המיון. השעות עוברות לאט. אנטוניו, בן הדוד, מתאושש, אבל הרופא במיון עדיין מסרב לשחרר אותו. כשאני מביטה מבעד לחלון, ראשית השחר כבר נגלית לנגד עיניי, והשמים מתחילים להצטבע בצבעי הזריחה, בעת שקרני השמש מציצות מבעד לשמים המעוננים. "אני חייבת ללכת להתארגן למשמרת," אני…

"כפי שסיפרתי, נינה עברה לגור עם סבסטיאן," ממשיכה אריאנה לספר. אין לה מושג שאני נמצא באולם, כיוון שהמקום בו אני יושב מוסתר מעיניה. עיניי נעוצות בה. אני כבר מבין שאין לה מושג שאני חבר של בעלה של נינה. למורת רוחי, מסתבר לי שגם לילי נמנית בין המוזמנים מצידו של סבסטיאן. אני מניח שהם עובדים באותו…