קטגוריה: משחקי הבקבוק

"אני מבקש שתאמרי לי את שמו," אומר לי הבוס. למרות שאני יודעת את שמו, אני לא מוכנה שדמו יהיה על ידיי. "אני חושבת שמי ששלח אותו לאבי אמור לדעת את שמו," אני מעמידה פנים שאין לי מושג, מה שהגיוני בהתחשב בעובדה שהיא ילדה קטנה. הבוס פונה לאנשיו. אחרי שיחה קצרה באיטלקית שהוא מנהל עם אנשים…

איש במעבדה הפרטית שאליה נשלחה בדיקת הדם של מר אדוארד ג'ונסון בן הארבעים, לא ידע של מי הן באמת מבחנות הדם, כשם שלא ידע מאיזה בית חולים הן נשלחו. הדבר הנוסף היחיד שניתן ללמוד היה ששמו של הרופא שלקח את בדיקות הדם הוא ג'ון דה מונטבלאן. אם מישהו ינסה למצוא את הרופא ברשימת הרופאים בחוף…

לאחר שעות של גלישה במי האוקיינוס הנעימים, אנחנו פורסים שמיכה על החול, נשכבים עליה, ומתמסרים לקרני השמש הלוהטות. ״מה  קנית?״ שואלת אותי דניאל, ״אני מודה שיכולתי להיפרד מכל משכורתי. החנויות כאן מעלפות, אבל אני חייבת להיות אחראית. בסופו של דבר יש לי הוצאות לשלם,״ אני עונה לך. ״בא לי לפנק אותך,״ היא אומרת לי ומאיצה…

אני מתעוררת לקול התראת כניסת הודעה. אינדי  יקירתי, בדקתי את הנושא והמכתב חוקי. הגשתי בקשה לקבלת צו בית משפט. לאחר שיהיה בידיי, אעביר אותו לגורם המוסמך. הובטח לי שהכספים יועברו ישירות לחשבונך תוך כמה ימים. עדיין אין לי סכום מדוייק. אעדכן אותך בקרוב. תהני מכל רגע. אין כמו הקירבה לאוקיינוס. שלך בידידות, ליאה עדיין לא…

ו אני פוקח את עיניי. סביב מיטתי עומדים ארבעה אולי חמישה רופאים, ודנים בתוצאות הבדיקות שלי. פניהם מקרינות רצינות, ואני בוחר שלא לשאול אותם מה מצבי. אם נגזר עליי למות, אמות, למה אני צריך לדעת? "מר פיליפס, כמה זמן אתה לא חש בטוב?" שואל אותי רופא בעל שיער שחור המאפיר בצדדים. "אני סובל מעייפות גדולה,…

אני מותש, לא בגלל שאני עייף פיזית, אלא מרוב מחשבות. "קח אותי הביתה," אני מבקש מזאקרי, "זה היה שבוע מאד עמוס. אני חושב שאשאר מחר בבית לנוח. אני לא צופה בעיות מיוחדות מחר." זאקרי מסתכל עליי במבט שמראה לי שהוא לא כל כך מאמין לי. "אתה לא חושב שהמזגנים היום קיררו את המשרד יתר על…

  "אתה יודע כמה קשה לי לפעול, כשאני לא יודעת בפני מה אני עומדת?" אני רוטנת למחרת בבוקר ביושבי מול פקד מקסימיליאן. "את לא מבינה שהכל נעשה כדי להגן עלייך?" הוא אומר בטון של אבא שמדבר עם בתו הקטנה. "ומה קורה איתה?" אני שואלת. ברור לי שהם עלו על סולנה. הבגידה שלה אמנם הייתה מופנית…

"אתה נראה שונה," אומר לי זאקרי שבא לאסוף אותי לעבודה, "אל תאמר שמריה עדיין תקועה לך בראש." "ממתי אישה נשארת תקועה לי בראש?" אני מביט עליו מופתע. אני מודה שאני מבולבל מכל מה שקרה. ההגעה המפתיעה שלה, הנשיקה, והשיחה עם האופנוען שלא טרח להציג את עצמו. 'האם היא שייכת לחבורת אופנוענים, מן הסוג הזה שנמצא…

  "הסיפור שלי כל כך שונה," אני אומרת לסולנה, "זה אבא שלי שמסתבך כל הזמן בחובות, והריבית הרצחנית שעליו לשלם על כך. אני רוצה לחסוך כסף ולשלם הכל בתשלום אחד, ולסיים כבר עם הסיוט הזה."   סולנה יודעת חלקי אמיתות. כמובן שאין לי כוונה לספר לה על כך שאבא שלי מכר אותי בלי להניד עפעף.  "אני מעריצה…