קטגוריה: מיתרי ליבי

בוקר של יום חדש. אני עומדת לצאת מהבית. לא שזה מרגיש לי יותר בית אחרי שעזב. אני פותחת את הדלת ומופתעת לראות חבילה מונחת על השטיח ליד הדלת. על החבילה מצוייר לב באדום ומילה אחת: "בשבילך." ברור לי שזה לא ממנו שכן את הכתב איני מכירה. אני מנסה לחשוב האם כתב היד שייך לגבר או…

היא הייתה רגילה לרדת כל יום באותה שעה לבית הקפה. היה לה מקום קבוע ותפריט קבוע שכלל קפה ועוגת גבינה. פעם ניסה להציע לה משהו אחר. "יש שני סוגים של אנשים בעולם," היא ענתה לו, "כאלה שאוכלים כמוני עוגות גבינה, וכאלה שאוכלים עוגות שוקולד. אתה מבין שהבחירה הזו מעידה באופן מובהק על אופיו של האדם.…

היא הרגישה שהיא נחנקת. הנייר שמולה נשאר לבן בשעה שהיה אמור להיות מלא ברעיונות לתצוגה הקרובה. היא הרגישה את המתח מטפס במעלה גופה עד לראשה, וידעה שאם לא תעשה מעשה היא תשתגע. לכן, לאחר שהשכיבה את הילדים לישון, הודיעה בעלה שאיננה יכולה יותר. היא זרקה את בגדיה בערבוביה לתוך מזוודה, הכניסה גם כמה זוגות נעליים,…

חיבוק, זה כל מה שהיא רוצה כעת. עוד מעט ירד הלילה. היא יודעת שהוא לא יהיה שונה מאלו שקדמו לו, מאלו שיהיו. חוטים דקיקים של עצב כבר מתחילים להירקם סביבה.רסיסי דמעות כבר מתחילים להיווצר בתוכה, מחכים להתגלות לעולם.היא כבר יכולה לשמוע בדמיונה את צעדיו של העצב ההולך ומתקרב, יד ביד עם הבדידות. היא יכולה לדמיין…

* Imaginative RealismYaakov and the Angelby Milanka Sokic(2015)Digital Art * כל דבר קורה בזמן הנכון. כאשר פנתה אליי חברתי המוכשרת @MilankaSokic שאכתוב סיפור על פי ציוריה חיכיתי להשראה. היא הגיעה כאשר הצבעים בציור הזה הדהדו בליבי. ***** ויום אחד היא הפסיקה לראות. היא הייתה בטוחה שהתעוורה ויותר לא תראה אור יום. משהו מוזר קרה לה.…

*היא* כל פעם כשהיה חוזר הביתה ואומר לך: "זה בשבילך," הייתה מתרגשת. לרגע לא עצרה לחשוב מה גרם לו ביום הזה, שאינו יום הולדתה, או יום נישואיהם, או חג, להביא לה מתנה. יום אחד בזמן הכי מפתיע ביום הולדתה דווקא, בשעה שהניח לעיני כולם על צווארה שרשרת זהב יפיפיה, הרגישה כאילו חבל חונק הונח עליה.…

אחת עשרה בלילה. היא עמדה בחדרה ופניה מסתכלות על החלון. היא לא הציצה מבעדו, רק בחנה את המסגרת ואמרה לעצמה שהיא שמחה עם העוזרת החדשה שיודעת לנקות באופן יסודי. ואז נשמעה טריקת הדלת. הוא עזב אותה. היא הסתובבה לחדר עמדה מול המיטה שיותר לא יישן בה איתה. היא ניסתה להריץ במוחה מה בדיוק קרה פה…

הם קראו לה "המטורפת." היא הייתה קמה פתאום ורוקדת לעצמה. התנועות שלה הפנטו את הגברים ואת הנשים כאחד. היא לא ראתה איש בשעה רקדה. היא שחררה את כל השדים שלה בשעה שרקדה. התנועות שלה העלו אותם ממעמקי גופה, מהמקומות הנסתרים והם ברחו ממנה דרך אצבעותיה. כאשר הרגישה שאינם בועטים יותר, נרגעה ושבה לעסוק במטלות יומה.…

  * ‏ ‏"הוא נתן לי טבעת!". זה כל מה שכתבה בפייסבוק בצרוף תמונת אצבעה.   ‏היא לא כתבה דבר על ההצעה המושקעת, על תזמורת הנגנים, הבלונים והפרחים. היא לא כתבה על מילות האהבה שאמר לה, כי לא היה מה ‏לכתוב. הכל נעשה לפי הספר. הוא כרע ברך לפניה ושאל : "התנשאי לי?"‏ כמובן שלכולם…

פגישה באפילה   שעות היא ישבה ודיברה איתו. ככל שהזמן עבר הייתה שבויה יותר בקסמיו. "המילים שלך מאירות לי את חשכת היום," כך כתב לה. לא הייתה פעם שכתב לה והיא לא ענתה מייד. היא חייתה משיחה לשיחה. הוא מצידו לא החסיר ממנה מילים ששמרו על האש בליבה. "איך אתה יכול לומר שאני יפה אם…