קטגוריה: מכורה לקולו (אפריל 21)

מייסון 'זה מדהים כמה שאת גלויה איתי למרות שזה מביך אותך.זה אומר משהו את לא חושבת?' אני חושב לעצמי שעם כל כישוריי כפסיכיאטר אני מתקשה לתקשר איתה. "אני מודה," היא משתתקת לרגע ושוקלת את מילותיה, "שקשה לי שלא לחשוב שאתה פסיכיאטר." אני מרגיש שכל הקסם בינינו מתפוגג. "בואי נחזור," אני קם ומיישר את הז'קט שלי,…

פתיח פרק 1 – חוזרת לחיים פרק 2 – מטופלת אנונימית פרק 3 – כותב את עצמו פרק 4 – עולמה פרק 5 – נאבק עם עצמו פרק 6 – חרטה פרק 7 – מסיבת יום הולדת פרק 8 – מחפש אחריה פרק 9 – גבר ואישה פרק 10 – גשם שוטף מכורה לקולו 11…

מייסון "אני לא מאמין לאיפה התגלגל היום שלנו," אני אומר לאנני בזמן שאנחנו יושבים שוב ברכב, "תכננתי לנו אחר צהריים רומנטי. שחיה באוקיינוס, מעשה אהבה סוער על השטיח.  אבל את יודעת מה? אני מרגיש כאילו אני מרחף כעת, המשקולות שמשכו אותי למטה והכבידו עליי נעלמו. לראשונה מזה שנים,  אני קולט שזה באמת שנים, אני מרגיש…

אנני מייסון משתנה לנגד עיניי. אני רואה את הכעס שמהול בכאב עצום מבעבע בו. אני כבר מבינה שהוא לא מתכוון להמשיך לנסוע. אני יוצאת מהרכב. מייסון לא מגיב, כולו עסוק במלחמה שלו נגד השדים שהתעוררו בו פתאום. אני מקיפה את הרכב, מביטה בו כל הזמן מבעד לשימשה הקידמית, אבל הוא מכונס בעצמו ולא רואה אותי. …

מייסון "מנשקת אותך," כך היא חותמת את המסרון בו היא מודיעה לי שהיא באה מייד. אני מרגיש שאני תלוי בה במובן הטוב של המילה. היא המלאך שמאזן אותי. זו הפעם הראשונה שהמילה 'חופש' לא נשמעת לי כמילה גסה. תמיד הרגשתי שזה לא מגיע לי. שישנם אנשים שזקוקים לי והם חשובים יותר. "לרגע נראה לי שאני…

אנני "אני חייבת ללכת לדירה שלי," אני אומרת למייסון ומסיימת לשטוף את הכלי האחרון מארוחת הבוקר. מייסון מביט בי בחוסר שביעות רצון. "אני רוצה עוד קצת ממך יש לי יום ארוך וקשה היום." "לא אמרתי שאני כבר הולכת," אני אומרת. "יש לי היום מקרה של אישה צעירה שרואה רק את עצמה. העולם מורכב רק ממה…

אנני אנחנו יושבים אחד מול השניה על הכיסאות הגבוהים של הדלפק במטבח. מייסון שקוע כולו באכילה. הוא נראה מורעב. אין לי חשק לאכול ואני מכרסמת מעט מהקצה. "מה קרה מתוקה?" הוא מבחין שאינני אוכלת, קם מייד, מקיף את הדלפק ומושך אותי אליו לחיבוק. "דברי איתי, מה קרה? עשיתי משהו?" הדאגה ניכרת על פניו. "אתה מושלם…

מייסון אני מכבה את האורות ויוצא החוצה. אני מביט מהמדרגות לעבר הרכב ורואה שהוא ריק. אנני לא נמצאת בו. שוב נכשלתי איתה. אני מרגיש שאני משתגע ובלי לחשוב הרבה אני מאגרף את ידי והולם בכח בקיר. הכאב מפלח את ידי והדם מתפרץ ומלכלך את חולצתי הלבנה. אני הולך בצעדים כושלים לרכב. 'אולי אתה צודק אבא…

מייסון אני מבקש מאנני שלא תעלם לי אחרי השיחה עם מלאני. ד"ר ג'יליארד מחכה לי חסרת סבלנות בחדר הרופאים. אני לא אוהב את המבטים שלה. יש לי הרגשה שהדיבורים עליי במסדרונות לא נסובים דווקא סביב הפן המקצועי. "אז מה אתה אומר על מלאני?" היא שואלת. "נשמע מה האישה שלי תאמר. יש לה דרך יחודית משלה…

אנני אני חוזרת לדירה שלי. לא יכולתי להשאיר את הסדינים עליהם ישנתי איתו, עליהם עשיתי איתו אהבה. אני כל כך שמחה שהחלפתי אותם בסט נקי לפני שיצאתי לריצה. אני ניגשת למכונת הכביסה שסיימה את פעולתה ומעבירה את הסדינים והמגבות למייבש. זהו אין זכר ממנו או מהריח שלו בדירה שעטופה כעת בריח של מבשם הכביסה שלי.…