קטגוריה: מילים נבחרות

הוא מרגיש אותה,עוד לפני שעיניו מלטפות את גופה. יש משהו בנעלי עקב של אישהשמעורר אותו מייד לפעול. הוא סוקר את גופה,כמו ילד קטןבליבה של חנות ממתקים. הוא יודע בדיוק מה ישבתוך אריזת הצלופן הצבעונית,ועדיין מתרגש כשידו מושטתלקרב אותהאליו. כמו אותו ילד קטן,שמתענג על רשרוש העטיפהבעת פתיחתה,כך גם הוא. הוא לוקח את הזמן,אוהב במיוחד את טקסהסרת…

"את מבינה," הוא אומר לי, כשאני מספרת לו על הערה שקיבלתי, על סיפור שהעליתי שטוענת שהדיאלוגים ארוכים מידי. "כל אחד אוהב את זה אחרת," אני אומרת לו, (אני אומרת לו, לא מתלוננת, רק משתפת.) "יש כאלה שאוהבים מילים מתומצתות, (כך נאמרים לי כך על ידי אנשים בעלי בעיות קשב וריכוז.) וישנם כאלה , שכמה שאני…

ולפעמים… יש בך מין צורך שכזה, לעטוף את כולי בגופך, כאילו אני הלב הפועם, ואתה המעטפת. אתה מסניף אותי עמוק לתוכך, ולוחש לי: "שלא תגמרי לי לעולם." ואז, אני מחסירה פעימה ומתמסרת למילים, לרגע, לך." בר weheartit.com

"מעשה האהבה," היא אמרה באחד המפגשים של משחקי הבקבוק, "מתחיל הרבה לפני שהיא שוכבת פשוקת איברים לפניך. הוא מתחיל בראש, מתחיל בנגיעה קלה על העור, אצבע מרחפת מעליו." בינינו, לא הבנתי מה היא אומרת וחשבתי לעצמי כמה אנחנו הגברים שונים מנשים. בטח בכל מה שקשור לסקס. כמה אצלנו הכל פשוט, לא עטוף במילים יפות ורומנטיות,…

יש כתיבה שקולחת ונשפכת ממך בלי שתרגישי.   המילים מדגדגות מבקשות לצאת החוצה ולהיכתב.   יש להן מה לאמר, והן רוצות לאמר זאת   כ א ן   ו ע כ ש י ו .   ישנן מילים מלאות רגש שמסעירות אותך, גורמות לך להיות הכי מאוהבת בעולם.   לידן יש מילים שמבינות, שטוב שתשמרנה…

היא הלב שלו. כך זה התחיל… הוא כבר לא זוכר מתי היה הרגע המדויק שהכל התחיל ביניהם. הרי הם נפגשו פה ושם, התערבבו במסיבות, מידי פעם נפגשו עיניהם, אבל לא יותר מזה. למרות שהוא כבר התחיל לחשוב על זה. למרות שהיא כבר הייתה שבויה בקסמיו. אתם מבינים, הוא היה מין ילד שכזה. הוא תמיד היה…

כמו שמקלפים בצל,בעצם לא,קלמנטינה,כי היא מתוקה יותר. כך אני רוצהלפשוט מעליךאת בגדי הייצוג,להניח למילים לנוח,ולגלות אותךמבפנים.לא ערום מבגדיך,אלא לבוש ברגשות. בר #pinterest

  אני מודה שהראש שלי היה בעננים. או אם לאמר את האמת, המחשבות שלי עסקו בו.   החברות הטובות שלי טרחו לספר לי עליו בדיוק כשעמדתי לצאת הביתה מיום עבודה עמוס.   המבט בעיניהן היה מרושע, מין לעג כזה. אפשר לחשוב שהן טובות ממנו.   "הוא לא מעניין אותי," אמרתי להן בקור.   העובדה שנפרדתי…

לפעמים אני רוצה להשאיר אותך רק לעצמי. לא לכתוב אותך, לא לשתף. שלא תטעמנה ממך אחרות. מין רגש כזה בלתי מוסבר. ואתה, אתה צוחק, וקורא לי טיפשונת, ואומר לי שאני האוויר שלך, ומאיפה בכלל נולדים לי רעיונות כאלה בראש. ואני מבינה שאתה צודק ומחפשת מילים… ואתה, אתה רק מושך אותי אליך, ועליך, ואוהב אותי עוד…