קטגוריה: מאמינה באהבה

ד"ר אדם פירסון מרגיש את הצמרמורת עוברת לו בכל הגוף. הוא מתיישב על הכיסא ומנגב את הזיעה הקרה מעל מצחו. "אדם, אתה בסדר?" שואל אותו חברו ד"ר דניאל סטון. "ממש לא," הוא עונה לו. "תבקש שימצאו לי מחליף. אני לא יכול להיכנס לחדר ניתוח כך." הוא אומר ומביט בידיו הרועדות. "אתה גם לא יכול לנהוג…

לפעמים.. המילים הכי יפות נכתבות בשתיקות עם עיניים עצומות חיוך מבוייש נשיכת שפתיים לפעמים.. המילים הכי יפות נכתבות ביניהן בין השתיקות ב.א.

בקרוב אתחיל את במסע לעבר המקום בו נשבר ליבי. אני צועדת בו לבד. אני רגילה כל כך לישון קרוב אליך, להרגיש את ליבך פועם תחת כף ידי. להרגיש את ידך כרוכה סביבי, את רגלך מונחת על שלי במין אדונות כזו. פעם אמרת לי: " היום שייך לך, עשי בו כרצונך. הלילה שייך רק לי, ועל…

לעולם אל תאמר לה: "אוהב אותך" אם אין בלבך כלום. אך אם לבך מלא באהבה אליה אל תסתיר זאת אל תחסיר זאת ממנה ❤️ הרי ממך לא יחסר דבר ואילו היא תתמלא כולה אור ב.א.

הרבה זמן לא כתבתי לך. כבר לא חולמת אותך. המרחק בינינו כל כך רחוק, שכבר אינני זוכרת דבר. אינני זוכרת את פניך ולפעמים חושבת שבכלל לא היית קיים. ובכל זאת קרה היום משהו שנאמר לי וניסיתי לשוות אותך מול עיניי ורציתי לחלום אותך שם ולא הצלחתי. אפילו מילים עצובות של פרידה אין לי עבורך כי…

השינוי (הראיון חלק ב’) ג’יין מקפירסון, אני מתעוררת בבהלה. הראש כואב לי. אני מקללת את הרגע הזה שנעניתי לו ושתיתי עוד כוסית. הרי היה ברור לי שכל מה שהוא רוצה בסופו של דבר שאהיה שתויה מספיק ואכנס איתו למיטה. הסדינים סתורים, השמיכה על הרצפה, ואויר דחוס מסיגריה של ג’וינט עומד באוויר. כל זה מלמד שבאמת…

אלה כפריס אני מביטה לשמים. יום אחרון של אביב. "אתה חושב שירד גשם?" אני שואלת את סטרונג, כלב הזאב הגרמני שלי. השעות האלה של טיול הבוקר שלנו יחד הן השעות הרגועות ביותר ביום עבורי. אני מרשה לעצמי להשאיר את הנייד בבית ולא להיות מחוברת לחדשות. בתור עיתונאית שחיה אותן סביב השעון, הבוקר מוקדש כולו לסטרונג.…

דסטין אני יושב ומשקיף על המים. הייתי חייב את ההפסקה באמצע היום. הישיבות האלה מתישות אותי ואני מרגיש שאני צריך קצת חופש. מרגיש שחסר לי אוויר. יום שישי היום ולפניי המשך הישיבה הבלתי נגמרת הזו. לפעמים אני תוהה מדוע מבקש ממני הלקוח שלי לשבת אתו במשך השעות הארוכות בשעה שהוא עדיין מנהל משא ומתן למכירת…

אנחנו מסיימות יום עבודה ארוך. אני מותשת ומשתוקקת ללכת לישון קצת. "נו, איזו זקנה את," אומרת לי מרלין, "בואי איתי לקניון. שמעתי שיש מכירת מיוחדת לקראת… בעצם לא יודעת למה, אבל יש." "תראי אותי," אני אומרת לה, "כולי מרוחה בצבע. כך את רוצה שאלך לקנות בגדים?" "איזה מזל שיש לך תרוץ," היא אומרת לי, "אבל…

סופי בלאנש פריז אני עוברת שוב על הרשימות שלי. אחרי כל כך הרבה חודשים בפריז, רוצה להיות בטוחה שלא שכחתי לארוז כלום. הייתי זקוקה לבריחה הזו לעיר האופנה, אבל הפעם השיבה שלי הביתה היא סופית. כל המשימות שהסתיימו כבר מסומנות ב"V", כמו למשל התשלומים עבור הדירה השכורה שלי. אין ספק שאני עוד אתגעגע לכאן. אני…