קטגוריה: מאמינה באהבה
-
דמעותיה של דריה 13- מתנתקת
"אני לא מבינה למה את מתנפלת עליי," אומרת אורנית בקול רם כדי ששאר המשתתפות תשמענה. "אני לא מבינה למה את צועקת, כשכולנו שמענו שדריה דיברה איתך בשקט, ולא בדיוק שמענו מה נושא השיחה," אומרת לילך. "אז רק שתדעו שהיא סילקה אותי מהקבוצה ללא סיבה," אומרת אורנית בטון נעלב. אני קוראת ליעלי ומבקשת ממנה שתחזיר לאורנית…
-
פרי מתוק 2 – מנסה להבין
כשאני חוזר לדירה, אני רואה שהג'יפ של לי לא נמצא בחניה, מה שנראה לי סביר, היות והיא עובדת כעת. האורות בבית כבויים, ואני יוצא למרפסת בה ישבנו אתמול לאכול את ארוחת הערב. הצלחות עדיין מונחות על השולחן, ועליהן הסטייקים שציליתי בברבקיו. אני מתיישב על הכיסא עליו ישבתי אתמול, ומנסה לשחזר מה קרה כאן אמש, מה…
-
דמעותיה של דריה 12 – העימות
המילים של דריה על כך שלא הייתה נעלמת לי, וכי השאירה לי פתק על הדלפק, גורמות לי לכעס רב. 'איך את מעזה לשקר לילדייך?' אני יוצא מהדירה, סוגר אחריי בשקט את דלת הכניסה. אין לי שום רצון שהיא תדע שהייתי שם. אני יורד במדרגות בריצה, כיוון שאיני רוצה שהיא תשמע את הקול שמשמיעה המעלית כשהיא…
-
דמעותיה של דריה 11 – חזרה למציאות
"אתה מבין שמה שקרה עם עורכת הדין הוא מעשה חמור מאד. מעבר לעובדה שהיא הגישה תביעה שקרית, היא שיקרה לבית המשפט בקשר למסירת כתב התביעה ביד, תוך שהיא נוקטת לשון הרע נגד הנתבעת. ברור לך שהתביעה תדחה על הסף. אבל לא רק, יהיה עליי להתייחס לעדות השקר של איש העסקים הנכבד, שאין לי מושג מה…
-
פרי מתוק 1 – התנתקות
את אמיר פגשתי בקיץ. אומרים שאהבות קיץ מגיעות לקיצן, כשמתחילות לנשוב רוחות הסתיו. דווקא אז הפך הקשר בינינו לרציני יותר. השיחות שהתחילו כשיחות קלילות בין קבוצת חברים, הפכו לאישיות ועמוקות יותר. כך גם המסרונים ששלח לי לאורך היום כולו, שהכילו מילים שגרמו ללב שלי להיות מוצף. כשהתחילו גשמי החורף, הוא אמר לי שאינו רואה את…
-
דמעותיה של דריה 10- אלנבי שלושים ושבע
אני מרגיש הכי בודד בעולם. איני יכול לדבר עם הוריי על מה שאני מרגיש, בלי שאשמע ביקורת על דריה. גם עם אחותי, אני מרגיש שאין לי מה לדבר. ישנם דברים בחיים שהם כל כך מובנים מאליהם, עד שאינם. אני יודע שהאשם בי על כך שדריה עזבה, אבל מה שהכי כואב לי מכל, היא העובדה שהיא…
-
דמעותיה של דריה 9 – מילים אחרונות
אני מלטפת באצבעי את הדיו בה השתמש סבא כדי לכתוב את שמי לדריה רוזנטל-ליר באהבה מסבא אהרון יוסף "אתה בטוח שזה בסדר שרק אני קיבלתי מכתב?" אני שואלת את אבא. "דריה, סבא אהב את שלושתכן. הוא כל כך היה מאושר שנולדו לי שלוש בנות, גם אם זה אמר ששם המשפחה שלנו לא יעבור מדור לדור.…
-
דמעותיה של דריה 8 – האמת נפרשת
"אני לא יודע איך אני אעמוד ביום הזה," אומר לי אבא, "את מבינה שאין מה להשוות במה שעברנו עד עכשיו, לבין מה שנעבור היום?" ברור שאני מבינה, אבל זאת הדרך של אבא לבטא את הכאב שלו. "זה בלתי נתפס," אני אומרת לו. כמה שעות קודם כמעט לא ישנתי הלילה. המחשבות על מה שעברתי בשבועיים, גורמות…
-
דמעותיה של דריה 7 – להתחיל שוב
אני נושם עמוק ומחייג לטלפון של אליה. לשמחתי המשיבון שלה מופעל מייד. הגעת לתא הקולי של אליה… אני ממתין לסיום הפתיח ומשאיר לה הודעה. "מדבר גל. קיבלתי את הטלפון שלך מאורן. חזרתי מלחימה של יותר משנה בדרום, מבקש להפגש איתך." אני מתפלא לראות שהיא מתקשרת מייד חזרה. 'מה זה אומר?' "שלום גל, מדברת אליה. אני…
-
דמעותיה של דריה 6 – רגע לפני
אם לא די במכתב ממחלקת הילדים, אני מוצא מעטפה נוספת מבית החולים הנושא את שמה של דריה. אני הופך את המעטפה ורואה שהיא נפתחה, ולכן מוציא מתוכה את המכתב וקורא. לכב' הגברת דריה רוזנטל-ליר הנדון: תוצאות ביופסיה הריני שמחה להודיעך כי תוצאות הבדיקה מאשרות שאין כל חשד לסרטן צוואר הרחם. אני מאחלת לך רק בריאות.…