קטגוריה: מיני סדרות
-

מכורה לקולו 5 – נאבק עם עצמו
אנני "אני רוצה לשמוע הכל," אומרת לי מיקלה ברגע שהיא רואה שמייסון עוזב את החניה ומשתלב במהירות מופרזת בתנועה הדלילה של סוף השבוע. ** את מיקלה וויטסטון הכרתי בנסיבות שלא היה בהן לרמוז דבר על כך שנהפוך לחברות קרובות. באותו יום גשום באתי לביקור בעיר וישבתי עם היידי לשתות קפה. מיקלה נכנסה בסערה לבית הקפה,…
-
מוגן: אישה יפה 30 – מחכה לה
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
-

מכורה לקולו 4 – עולמה
מייסון "יש משהו בך שנוגע בי במקומות שאני לא רגיל. לא רק בגלל שאני לא רגיל להתאמץ ביחסיי עם נשים אלא את מאלצת אותי להסתכל על עצמי במראה." אנני מביטה בי בסקרנות. "ומה כל זה קשור לסלון שלך? זה היה אמור להיות מבחן אישיות שלי, משהו כמו מבחן רושה." "חיפשתי דרך לדבר בשפתך אני מניח.…
-

מכורה לקולו 3 – כותב את עצמו
מייסון את הפרטים האישיים אני כותב כאילו אנני מולי ועליי להציג אותי בפניה. חשוב לי שתקרא לי בשמי. אז נכון שאני פסיכיאטר אבל אין בכך להחליף את שמי, לפחות לא בחיי הפרטיים כאשר אני רוצה שיראו אותי כגבר. בעצם זה לא מדוייק. נשים בהחלט רואות בי גבר. העוצמה שאני משדר גם בחיי הפרטיים מושכת אותן…
-

מכורה לקולו 2 – מטופלת אנונימית
מייסון "זה מדהים כמה שאת גלויה איתי למרות שזה מביך אותך. זה אומר משהו את לא חושבת?" אני חושב לעצמי שעם כל כישוריי כפסיכיאטר אני מתקשה לתקשר איתה. "אני מודה," היא משתתקת לרגע ושוקלת את מילותיה, "שקשה לי שלא לחשוב שאתה פסיכיאטר." אני מרגיש שכל הקסם בינינו מתפוגג. "בואי נחזור," אני קם ומיישר את הז'קט…
-

מכורה לקולו 1 – חוזרת לחיים
קרה לכם פעם ששמעתם קולו של אדם ושלווה גדולה נפלה עליכם גם אם לא ראיתם את פניו? * אומרים שאם תסתכל על התנהגותו של אדם תוכל לדעת במה הוא עוסק. זה נכון, וגם לא, שכן יש אנשים שלוקח להם זמן עד שהם מוצאים את מה שמתאים להם בדיוק. למה הוא בחר להיות פסיכיאטר? יש לי…
-

מכורה לקולו – פתיח
תמיד הייתי רגישה לקולות. אולי כי הזיכרון הכי מוקדם שלי הוא הצעקות של אבא שתמיד היה לו על מה להתלונן. הוא צעק על אימא שאין מספיק אוכל על השולחן, שהבית נראה עלוב, ועל כך שהיא שוב בהיריון. כאילו בכל הדברים האלה לא היה לו חלק. הייתי מלטפת את אימא כל פעם שחזרה הביתה בוכה וסיפרה…
-
מוגן: אישה יפה 19 – מוסטנג שחור
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
-

ביעור חמץ (הסיפור כולו..)
פרק 1 – בדרך לבוסטון פרק 2 – מבזק חדשות פרק 3 – מה נשתנה הלילה הזה פרק 4 – מעבדות לחרות
-

ביעור חמץ 4 – מעבדות לחרות
רוי לראשונה מזה תקופה ארוכה אני לא מרגיש מועקה כאשר אני מגיע הביתה. למעשה אני מרגיש שאני נושם ועם זאת הכל נראה לי זר פתאום, לא קשור אליי. את הבית רכשתי לפניי נישואיי ומזמן הרגשתי שאיבדתי אותו. ״את יודעת,״ אני אומר לדבי שמחכה לי בסלון. היא לא באה לקראתי אלא עומדת בידים שלובות ומישירה אליי…