קטגוריה: מאמינה באהבה – סיפורים קצרים
-
כה אמרה סבתא שיינה
דן אני נכנס הביתה. מרגיש שאני נחנק, אני לא בטוח שאני בנוי לזה. כל מה שהיא עושה או אומרת מעצבן אותי כעת. "אביך התקשר. זה בקשר…" היא מתחילה לאמר לי. "ממתי את מנהלת לי היחסים עם אבי?" אני יורה לעברה, "ממתי?" "בסך הכל הוא ביקש למסור לך הודעה," היא עונה לי נעלבת, "מה אתה שוב…
-
חץ לליבי
השדים היחידים בעולם הם השדים שבלבנו. שם צריך להתחולל הקרב. – מהאטמה גנדי- ? ? דניאלה אם יש משהו שהייתי משנה בעצמי זו העובדה שאני בלונדינית. כמובן שיכולתי לצבוע את שערי, אבל זה לא באמת מפריע לי עד כדי כך. זה בהחלט מתיש להוכיח כל פעם מחדש שלא כל הבלונדיניות מטומטמות. אני עובדת כמהנדסת עם…
-
חוויה מתקנת
חוויה מתקנת חוזרת על מצב כלשהוא, רק מתקנת אותו כך שהסוף יהיה טוב. המסע שלי בסתיו 2018 לארץ היה סוג של חוויה מתקנת. אלא שבמקרה שלי מיד עם הגיעי התבטל הצורך בכך והייתה זו עבורי חוויה מעצימה מעל בחינה שהיא. ? ? ? אמבר מיום שאני זוכרת את עצמי הייתי "הילדה הכי יפה בגן." יותר…
-
סימנים בדרך אל החופש
אני מאמינה גדולה בסימנים. צריך רק לדעת לקרוא אותם נכון. זה מדהים כמה בלי שידעתי, הסיפור הזה היה בו סימן בדרך שלי אל לחופש, דרך שהובילה להקמת אתר הסיפורים שלי. ב.א. ??? אנסטסיה "חוצפנית קטנה, מי את חושבת שאת!" הוא צועק לעברי וידו מורמת באוויר בדרכה להנחית עליי עוד מכה. "לא עוד!" אני עונה וקולי…
-
סערת ההר
הימים ימי סתיו. הטמפרטורות יורדות, ימי הגשם מתרבים, והרוחות חזקות. הסיפור נכתב במקור כסיפור על התפר שבין האביב לקיץ. התלבטתי האם להתאים אותו לעונה, אפילו ניסיתי לשנות אותו, אבל החלטתי להשאירו כפי שהוא. ב.א. קירה 8:00 בבוקר אני מוזגת לעצמי קפה ראשון וחוזרת למשרדי, מרשה לעצמי לקחת אתנחתא קלה ולהביט מהחלון על מורדות ההר שאני…
-
חופשיה
לילי אני נכנסת למשרד, נאבקת עם ערימת הדוחות שבידי. "אני לא מבינה מדוע לא שלחו לכאן את הדוחות עם שליח," אני אומרת לסינדי המזכירה האישית שלי. היא קמה לעזור לי אבל עוצרת כי הרי ידיה תפוסות בערימה גדולה של דברי דואר שהגיעה היום. "מה זו הכמות המטורפת של הדואר היום?" אני שואלת מופתעת, "כולם השתגעו.…
-
סתיו
מילי אחרית דבר אני יושבת במשרדי בקומה הארבעים ומביטה מבעד לחלון הגדול על עלי השלכת האדומים. שלווה גדולה אופפת אותי. אם בימים רחוקים הייתי מתמלאת עצבות למראה השמים האפורים, אני כבר לא שם. אני מלטפת את בטני התופחת. "כשיבוא האביב," אני לוחשת לה, "ילבלבו שוב העצים בתצוגה מרהיבה ויקשטו את העולם לכבוד בואך, ילדה קטנה…
-
משום מקום
"את והרומנטיקה שלך. ממש לא מתאים למדענית לשגות באגדות של הנסיכה והאביר," אני עונה לה, ולא מספרת לה שבדיוק כך אני מרגישה כמו הנסיכה ההיא, רק שהאביר שלי הוא גבר מסתורי
-
אוויר לנשימה (סיפור לראש השנה)
ברונקס אני מחכה בקוצר רוח שהישיבה הזו תגמר. כמה כבר אפשר לדון בנושא שכולו בעצם מאוגד בחוברת ובה ניתוח החברה בגרפים שמסבירים את כל הנתונים. לפעמים נדמה לי שאנשים מורחים את הזמן רק כדי להראות שהם עושים משהו. רק שמי שעשה את כל העבודה זה אני ואת שלי כבר אמרתי. אני משתוקק כבר להתיר את…
-
ימים לא פשוטים
שני הדבר האחרון שציפיתי כשהצעקות שברו שיא חדש יחד עם בקבוק הבירה הריק שהעיף על הקיר ופספס בנס את מקלט הטלוויזיה, היה שכך אתחיל את חיי בלעדיו. וגם את כל מה שקרה אחר כך… את הלילה ביליתי אצל דלית אחותי על הספה בסלון ביתה. לשמחתי גיסי היה במשמרת לילה, וגם אם לא, היא לא הייתה…