קטגוריה: מאמינה באהבה
-
פרי מתוק (הסיפור כולו…)
פרק 1- התנתקות 3.3.25 פרק 2- מנסה להבין 12.3.25 פרק 3- טעמים וריחות 18.3.25 פרק 4 – לא בזמן המתאים 23.3.25 פרק 5 -ההחלטה 1.4.25 פרק 6 – תל אביב לונדון 6.4.25 פרק 7 – הסכם גירושין 17.4.25 פרק 8 – פגישה בהפתעה 23.4.25 פרק 9 – מפגש מאכזב פרק 10 – מאיים 6.5.25 פרק…
-
פרי מתוק 12 – לחיות את החיים
"ניתחתי עם עצמי את הלילה הזה עשרות פעמים. לקח לי זמן להבין מה באמת קרה שם, או בעצם מה גרם להתפרצות שלך. לא ידעתי שאני בהריון כשנפרדנו. באותו ליל שישי הכנת לי בשר על האש בדיוק כפי שאני אוהבת, ואני הבטתי על זה בגועל. הרגשתי ממש דחייה מהריח. לא ידעתי אז שלאורך כל ההריון לא…
-
דמעותיה של דריה (הסיפור כולו..)
הסיפור הזה שונה מכל סיפור שכתבתי. שלא כמו סיפורים אחרים, לא בחרתי לו מראש תמונה, וגם כשבחרתי, שניתי אותה לבסוף. גם שמו של הסיפור היה #המיית_הגלים, וככל שהוא נרקם בדימיוני, גם שמו השתנה. הוא אמור היה להיות סיפור קצר בקטגורית #והימים_ימי_מלחמה, כיוון שהוא נכתב על רקע מה שקורה בארץ. הכל בו התנהל לא כפי שציפיתי.…
-
פרי מתוק 11 – מילים שנוגעות
"אתה מוכן להסביר לי מה קורה אמירי?" שואל אבא. אני לא זוכר מתי הוא קרא לי בשם החיבה הזה. שנים זה רק אמיר. זה רק מראה לי שהוא מוטרד מההתנהגות שלי. אני מנסה לשחזר אם אמרתי משהו חריג. "קיבלתי טלפון מהאח המופרע של לי," אני מתחיל לומר. "לא מתאים לך לקרוא לו כך. העובדה שהוא…
-
דמעותיה של דריה 21 – כל מה שהיא צריכה
אנחנו יחד, ואני שוב נושם. אנחנו מדברים המון. דריה מקשיבה לי בסבלנות אין קץ. לעיתים היא אוחזת בידי, לפעמים מלטפת את פניי ברוך. היא מטפחת את הגבריות שלי, ולא נותנת לי ליפול. "אני רוצה להזמין כמה חברים מהמילואים לברבקיו," אני אומר לדריה, "זה בסדר מצידך?" "ממתי אתה צריך לשאול אותי?" היא עונה מופתעת. "אני לא…
-
פרי מתוק 10 – מאיים
שלושה שבועות אני בפגייה עם ליאם. המשפחה שלי עוטפת אותי בהמון אהבה. אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת בלעדיהם. מיום שילדתי לא יצאתי מפתח בית החולים. "מצבו של ליאם טוב. אמנם הוא עדיין זקוק לתמיכה, אבל הוא מתפתח מאד יפה. אני חושבת שהגיע הזמן שתיסעי הביתה בלילות. שלושה שבועות את ישנה על הכיסא בבית החולים,…
-
דמעותיה של דריה 20 – האחד שלה
"זה יום החוגים של הילדים, נכון?" שואל אותי גל, בזמן שהוא משלב את אצבעותיי בשלו ומתרחק מהסטודיו. אני רואה את העיניים שלו נוצצות, ומבינה שהשאלה הזאת לא נשאלה סתם. "כן," אני עונה, ממתינה לשמוע מה עובר לו בראש. "זה אומר שיש לנו עוד זמן לעצמנו. ניפגש בבית? אני צריך לסיים משהו, ואגיע הביתה, לבית שלנו."…
-
פרי מתוק 9 – מפגש מאכזב
"אני מצטער לי," אומר לי עידו, כשהוא בא לבקר אותי אחר הצהרייים. "אמיר סרב לקחת ממני את המכתב שלך. השארתי אותו שם, אבל הצצתי לראות מה הוא עושה איתו. הוא קרע אותו וזרק לפח." "שום דבר כבר לא מפתיע אותי. אני מניחה שאצטרך להמתין שישלח לי את הניירת לחתום עליה. יותר לא אפנה אליו. הפעם…
-
דמעותיה של דריה 19 – זעקה מרה
"דאגתי לך," אני אומר לגל כשהוא מגיע לבית הקפה. "תראה איזה מזג אוויר משגע," אומר גל, מתעלם מדבריי, וניגש להזמין לנו קפה, "בוא נקח את הקפה, ונרד לחוף." וכך אנחנו עושים. "כשצפינו בכתבה על דריה בזמן שהיית במרפסת, לילך פלטה שדריה המטפלת שלה. לא היה לי מושג שהיא במצוקה נפשית. הייתי בטוח שיש לה מאהב.…
-
פרי מתוק 8 – פגישה בהפתעה
אנחנו נוסעים לשדה התעופה. ויליאם לא נותן לי לסחוב את המזוודות, ודואג להביא לי בקבוק מים וחטיפים. אם מישהו היה מסתכל עלינו מהצד, לא היה לו ספק שהוא בן הזוג שלי. אני מודה שנעים לי שמישהו דואג לי, רק איני יכולה למחוק ממוחי את המחשבה שזה היה צריך להיות אמיר, הגבר שאני כל כך מאוהבת…