קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

"אתם הגברים," אני אומרת לו, "לא מבינים שאנחנו מתייפיפות כדי שאישה אחרת תראה." הוא מביט בי. "זאת אומרת, " הוא אומר לי לבסוף, "שאני לא אמור לומר לך עכשיו שאת מהממת?" "את זה לא אמרתי," אני עונה לו. הוא מסתכל עליי. "לא הבנתי כלום." "זה בדיוק מה שאמרתי," אני עונה לו, "אתם הגברים לא מבינים…

אני מחייכת אלייך חיוך מתוק כזה כאומרת: "הכל בסדר." "תקשיבי," אתה אומר לי. עיניך מצטמצמות, מרוכזות בי. אני ממתינה לשמוע מה תאמר. אתה ממשיך לשתוק ורק מסתכל בי. עינייך מטיילות בתוכי, הופכות לי את הבטן. "אני מקשיבה," אני לוחשת לך. "את יודעת," אתה אומר ולא מסיר ממני את עינייך. אני מתרגלת איפוק ומחכה למילים שלך.…

אדם בוחר איך לחיות את חייו. נכון, לא הכל מוזמן על ידו, נכון, לא הכל בשליטתו, אבל בידיו לבחור איך ישחק עם הקלפים שקיבל ללא הזמנה. אל תאמר שאתה לא יכול, אל תאמר שהכל אבוד, אל תאמר, תעשה. תוכל לשחק עם שחולק לך תפיק מהם את המירב. ואם תטעה, לא נורא, לפחות ניסית. בר?

אין לי צורך במילים.הרי בתוך כל הסערותהן נטרפות.המילים מתפרקותלאותיות,ומתקשות לחזור למקום. ואתה שיודע,אוחז בידיבין ידייך המגוננות,מניח את ראשיעל לוח ליבך. "תקשיבי,"אתה לוחש לי,"שם נמצאות כל התשובות." אני עוצמת עיניי,מקשיבה למנגינת ליבך.מול עינייכמו במטה קסםמסתדרות שוב המילים. אני פוקחת את עיניילתוך עינייךוהן מחייכות אלי."עכשיו,"אתה אומר לי,"לכי לכתוב." וכך אני עושה. בר #pinterest.com

ישנם כל מיני סופים.   יש כאלה שהדלת בהם נטרקת בחוזקה. הדיה מהדהדים כמו הד בהרים, וציריה צורחים באזניך.   יש דלתות שנסגרות בשקט, בחרדת קודש, כאילו אינך רוצה להעיר איש מתרדמתו.   יש דלתות מסתובבות, שאת עומדת משתהה איך הגעת לצד השני.   וישנן דלתות, שאת עוברת בעדן, ורק מתישהו מסתכלת לאחור, ורואה כמה…

 2018 למדתי להנמיך את הנסיקה למרומים, ולהקטין את הנפילה לתהומות. * * * 2021 למדתי לזנק נכון לגבהים, לא להחשיב את הנפילות הקטנות, כשנוגעת בהן. בר #pinterest.cA tanjand.livejournal.com

מידי לילההיא מלקטת מיליםמיער האותיותשיתאימו בשבילו. היא לא מצפה שיסמןלייק או לב אוהב,אלא מצפהשייתן לה לגעת בליבו. היום זו היאשמשתקפת בעיניו.רועדת קמעה,חוששת ממה שיאמר. והוא כמראה לה,ועם זאת כל כך חזקבשבילה. בר

לפעמים,הדיבור הוא בלתי נמנעכי קורים דבריםוצריך לדבר. לפעמים,מתאפשרת שתיקה. כשאני לידך,ידי מרפרפת על שלך,ידך נוגעת בי בהיסח הדעת. רק הלב מדבר.שלי מול שלך,שלך מול שלי.והשתיקה יפה לנו. בר 

אני אוהבת את המפגשים שלנו על שולחן העריכה.   אני אוהבת שהיא לא חוסכת ממני את דעתה, ובכמה מילים גורמת לי לדייק הרבה יותר.   ותמיד תמיד אני מחכה למילים שלה- כמו למשל, "פרק מושלם."   לא סתם בחרתי בה. לא בגלל המילים המלטפות, אלה בגלל המילים הבועטות שבאו לפניהן.       . בר…

גם אם תניחי את אחרון בגדיך בדרך למיטת האהבה, את תשארי לבושה ומוסתרת אם לא תניחי לפניו גם את נפשך.   בר #etsy.com