קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

ידך האחת חופנת את לחיי, אצבעות השנייה מתחפרות בשיערי. עיניך נעצמות אחרי שרואה ששלי כבר עצומות בצפייה. אתה מפשק את שפתייך, למול שפתיי המפושקות. עוד רגע זה יקרה… טעימה ראשונה. מגע של שפתיים שטועמות, שמנשקות, שנסחפות, שממלאות אחד את השנייה בים של אהבה. בדיוק כך… בר #MariagraziaPomponio

אתה שראית רואה אותי מתלהבת מפרחים, את כל הפרחים שבחנות אתה תקנה לי. שלל צבעים, אדומים, כחולים, צהובים, והוא, הוא כמה פרחי חרצית יקטוף לי‏.   מהשדה שבפאתי העיר יביא ואותי מיד יצית, הרי עוד מעט פסח, האביב כבר בפתח. אתה בכלל, יודע מהי חרצית?‏   אתה תמלא את ביתי בפרחי אוכידאות, וורדים. אותם תשים…

אהבה צריכה שתהיה מקום בטוח.   רק כך אפשר להיכנע לה כולך.   רק כך היא תציף אותך.   אהבה צריכה שתהיה הבית החם שלך.   כזה שגם אם אינך לידו הוא נמצא בך.     ? בר #Pinterest/notetome

מרגישה את הכאב שלך בתוכי, ברמות כאלה שמתקשה לנשום. ובכל זאת עושה זאת, נושמת גם ב ש ב י ל ך . בר

עוריחתום מטביעות שפתייך.  מוכתםמאורך.   אור גדולמאיר אותי, מעיר בי הכל….     בר?   #pinterest.ca/happy new Note to self

אתה מכיר את מפת גופי בעיניים עצומות. טיילת לאורכי ולרוחבי. מהדן שלי ועד לאילת, מהירדן הזורם עד למעמקי הים שבי. ובכל זאת, כל פעם מפתיע אותי מחדש. לא יודעת מה מצפה לי ממך. ולפי המבט (הרעב) בעינייך, נראה לי שגם אתה לא. בר #coffee-andlove.tumblr.com הציגי פחות

אצבעך מרפרפת לאורך זרועי, כאילו בהיסח הדעת. עינייך עצומות, שלא אראה בהן את העצב של הידיעות שמגיעות אליך. המוסיקה זורמת אליך דרך האוזניות, וראשך נד קלות לקצב צליליה. מגע ידך עוצר את העולם סביבי. אני מניחה את ידי על ידך מרפרפת מעליה, בשעה שאתה ממשיך ללטף את שלי. אני סופגת ממנה את החום, את מילות…

לפעמים לא המילים שירה בה כחיצים הן בהכרח אלה שמכאיבות. אלה דווקא המילים היפות, של הבטחות שלא יקומו, מילים ריקות מתוכן, שאין בהן מאום. עדיף כבר היה שישתוק. ב.א.

מיליםלא נסחטות בכח,מאיפה שזה לא יהיה.זה מתחיל באותיותשנאספות למילהשגוררת חברות אחריה.היא בוחרת רקאת מי שמתאימה לה. לפעמיםזו דיו שמתייבשתואז לא נשזרותהאותיות למילים,ולפעמים זה הרגששקופא מבחירהאו שלא,שמונע מהן לצאת,אומר להןלהשאר בפנים. ואזאו שהן נמוגותאו נרדמותאו להיפךמשתוללות בפנים,בועטות ורוצותלצאת. ב.א.