קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי
-
חוזר אליי
לפעמים.. כשאתה חוזר אליי אחרי שנעדרת, דבר ראשון שאתה עושה, לפני ה"שלום", לפני שאתה פושט את בגדיך, זה לבוא אליי. מי שמתבונן בנו מהצד לא יבין את הצורך שלך רק בנוכחותי לידך. בלי נשיקות, בלי ליטופים. רק כדי למלא את החלל הזה, שנוצר לך בין שתי זרועותיך, כשלא הייתי חבוקה ביניהן. בר #tumblr.com
-
להרגיש את המילים
אם יש משהו שלמדנו יחד’ הוא לא לומר "אני חזק/ה.” המילים האלה הן מסוג המילים שנאמרות בשביל אחרים. ישנן מילים שפשוט צריך להרגיש אותן. כמו אז כשכאבת, ויכולת לשמוע את רסיסיך מרעישים מבפנים. כמו אז כשבכיתי לתוך עצמי, ואיש שלא ידע זאת מלבדך. ישנן מילים שפשוט צריך להרגיש אותן, כמו…
-
-
לחסות בצילך
לראותך מוליפורש את ידיךלקראתי,וללא מיליםמזמין אותילחסות בצילך. מבטיח לילהיות המקוםהכי נכון לי,הכי מוגן. בעיניים עצומותנאספת אליך,מפקידה אותיבידייך. יודעת,שאין מי שישמור עלייטוב ממך. ולזה אין מחיר.. ב.א.
-
-
-
אינטימיות
אינטימיות פנים רבות לה. היא יכולה לבוא כסערה טורפת, אובדן חושים מוחלט, כזו שאת בקושי נושמת. היא יכולה לבוא בתנועה קטנה, מרפרפת, לאורך רגלך המונחת על שלו. "חייב לגעת בך," הוא אומר, כדי שאוכל לנשום" ככה בדיוק, גם וגם. בר #explorer.allods.space
-
יצירה מופלאה
אני יושבת מול הדף הלבן, מציירת עליו מילים מדייקת אותן, לא יוצאת מבין הקווים. ואז אתה בא, עם המילים שלך…. וכך קורה, שעל הנייר מתערבבים כל הצבעים, ליצירה אחת מופלאה. ואין לי כבר שליטה עליה. אתה מביט בה מחייך, ומעניק לה את השם: אהבה. בר #garotasgeeks.com
-
איך לא ידענו
איך זה שפעם לא ידענו בכלל האחד על קיומה של השנייה. העברנו ימים ושנים בלי הידיעה הזו שיום אחד נפגש. שיום אחד יספיק רק מבט, רק נגיעה מרפרפת.. ותראה אותנו היום. בר #vogue.com
-
רושם את תשובתך
אני אוהבת איך שאתה מביט בי בעיניים, צולל לתוכן ומהנהן, כאילו קראת את אשר על ליבי. "הבנתי," אתה אומר, ורוכן אליי. עוד רגע שוב מביט בי, עוצם את עיניך, ורושם את תשובתך בנשיקות על שפתיי. ולעולם, אינך טועה להבין אותי. בר #creativemarket.com