קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

הכמיהה נבנית ממילים שלו, ממילים שלך. את מצפה לכל מילה ממנו, משתוקקת כבר לענות לו שידע מה את באמת מרגישה. מסוג המילים שהן לעיניו בלבד. גם כשאת כבר איתו, ואחרי כל מה שקרה ביניכם, שוב את חשה בך כמיהה למילים שלו, וגעגוע למה ששוב יקרה. והכמיהה הזו בוערת בך ולא תדע שובע. והנה שוב את…

דברים קטנים כמו לרוקן את טיפות המים שנותרו בבקבוק כדי להרוות צימאונו של צמח. ? לכאורה, מעשה פעוט, שלצמח הוא עולם ומלואו. ? דברים קטנים כמו לומר לה סתם כך (הוא אומר שזה לא סתם) שאתה אוהב, בתחילתו, או באמצע, או סופו של יום, בלי ששאלה. ? מה שנראה מחווה קטן, לה הוא עולם ומלואו.…

הם מספריםכמה קשה להםבבדידות של החגים. לפני, סיפרו לי,על בדידותם בלילותבמיטה שהתרוקנה. ואני מביטה בהםמקשיבה,וחושבת לעצמי,ומה עם הבדידותשל אור יום? כשהוא כבר לא נוכח,אבל עדיין שורט לךאת קירות הלב?. בר twitter.com

אני מושיטה אליך יד רכה,יד שמטפלת באנשים,יד ספוגה בריחות של יסמין,יד שנוגעת ברוח. אתה שולח לעברי יד מהססת,יד שנוגעת בי,שם במקום המסוים בנפשיד שנוגעת באדמה. אני מנסה להגיעדרך מה שחוצץ בינינוישר אל ליבך,וידי בוערת באש. אתה משיב לי בנגיעה משלך,כזו שמחממת לי את הגוף,ואופפת את כוליבים של רגשות. בר אבידן ©? #pixabay

הבט לשמים. ראה את צבעם הסוער. האזן לרוח. התמסר לליטופה על פניך. גע בעלה שלכת נושר. איך הוא מרגיש לך? שתה לרוויה, את טיפות הגשם הטהורות. ש ם אני, ב כ ו ל ם בכל אחד מהם. ב.א.

הוא אם תשאלו אותו מתי הניח את ראשו על הכר ושקע בשינה,הוא לא ידע לענות.לא כי אינו רוצה, אלא כי בכנות אינו יודע.הדם שלו רווי באלכוהול, הראש שלו אפוף בעשן.היד שלו אוחזת בנייד שלו מוכנה לענות לשיחה שתגיע.במקומה הגיעו הרבה אחרות. הוא דווקא היה צריך להיות מרוצה.הרי כל אחת מהן הייתה מוכנה לעשות כל מה…