קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

אש אם לא מזינים אותה גוועת מאליה. אין צורך בחול, או מים, כדי שתכבה. כך  גם האהבה, התשוקה, והגעגוע. אם לא מזינים את האש שבהם, הם נעלמים  מאליהם. בר Photo by Patrick Hendry on Unsplash

ישנם שני סוגים של אנשים מלאי בטחון. כאלה שהשקיעו בהם, טיפחו אותם בילדותם, עודדו אותם ונטעו בהם ביטחון. וכאלה שהם רק לכאורה. שמה שנראה כבטחון עצמי מנופח, נובע רק מכך שהם מקטינים, את האחר. רק אומרת… בר

בהמשך לשיחתנו על תמונות….   אומרים שעולם הדימיון, או אם לדייק, סיפורים שנרקמים בדמיון, הם לא אמיתיים.   מי שכותב יודע שהעולם שהוא יוצר, ממש חי לנגד עיניו, עד לפרטים הקטנים ביותר.   למשל, כאשר אני כותבת על כריס מנגן על הפסנתר אני יכולה לתאר במילים את המיקום המדוייק של הפסנתר בדירה ואיך נראה החדר.…

משהו חשוף…. בוא נשים דברים על השולחן… יום אחד התעוררתי בקושי על שולחן הניתוחים בעקבות ניתוח חירום כשהמנתח צועק עליי להתעורר. אני זוכרת שהוא אומר לאחד שאיתי: "כמעט איבדנו אותה." זה היה בחודש דצמבר שנת…… בשעה שנאבקתי להתעורר על המיטה, מחוץ לחדר הניתוח, כשראיתי מנות דם נשפכות לי לורידים השתנתה ראיית העולם שלי. אבל לא,…

כשאני כותבת, בדרך כלל המילים נולדות ראשונות, רק אחר כך אני מתאימה להן תמונה. התמונה בעיניי חשובה לא פחות וחייבת להיות הכי מדוייקת להן. לאלה ששואלים 'מה קודם למה, הפוסט או התמונה?' במקרה הזה, התמונה, לגמרי. …ואז אמרתי לו: "במקום להזמין מכוון פסנתרים תחליף לפסנתר כנף, ואני אחליף לטייץ' מנומרים וחולצה בהתאם, נמלא כוסות בוויסקי…

לא התראנו עוד מלפני שהשתנה העולם. * ישנם דברים שקורים בחדרי חדרים ואיש לא מדבר עליהם. פתאום, משום מקום, בשיחה על כוס קפה ועוגת שמרים, היא מספרת לי שהיא כבר זמן רב לא ישנה איתו באותו חדר. שתקתי. חשבתי לעצמי בעצם מי מהם עזב את חדר השינה המשותף. האם היא "גירשה" אותו או את עצמה?…

מכירים את ההרגשהשפה מתייבשמפחד? כך בדיוקנובלתהנשמה. אדם,כמוהו כעץ,הוא זקוק שישקוהובמילים מחבקותובאהבה. בר #Pinterest