בר אבידן מאמינה באהבה

קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

  • מפריח עשן

    מפריח עשן

    היא לא אוהבת שמעשנים לידה. "להתנשק עם גבר שמעשן זה כמו להתנשק עם מאפרה," אמרה לו באחת הפעמים כשלא יכלה לסבול עוד את ריח העשן. בגללה הוא ממעיט לעשן, רק מידי פעם לוקח סיגריה. הוא אוהב את הטקס של הדלקת הסיגריה, ויניקת העשן לתוכו. כאילו כל העולם כולו מתרכז רק בזה. "זה מרגיע אותי," הוא…

  • עומדת מולו

    עומדת מולו

    שעות שהיא עומדת מולו. הוא בוחן את קימוריה, את קפליה, את תווי גופה. אמנם היא לבושה, אבל הוא מדמיין אותה ערומה מבגדיה, ונאבק בתשוקתו שמאיימת להתפרץ לעינייה. הוא לא יודע, שבאותה עת היא מביטה בו כשהוא מצייר אותה, ורואה בעיניו את מה שמתחולל בתוכו. כיוון שבתוכה מתעוררת אש גדולה, היא עוצמת את עיניה, כדי שלא…

  • עומדת מולו

    עומדת מולו

    שעות שהיא עומדת מולו. הוא בוחן את קימוריה, את קפליה, את תווי גופה. אמנם היא לבושה, אבל הוא מדמיין אותה ערומה מבגדיה, ונאבק בתשוקתו שמאיימת להתפרץ לעינייה. הוא לא יודע, שבאותה עת היא מביטה בו כשהוא מצייר אותה, ורואה בעיניו את מה שמתחולל בתוכו. כיוון שבתוכה מתעוררת אש גדולה, היא עוצמת את עיניה, כדי שלא…

  • פורמת

    פורמת

    פעם היו הסבתות יושבות וסורגות כשהשלג היה יורד מבעד לחלון והאש באח הייתה מחממת להן את הרגליים. זה יכול היה לקרות בכל מקום בעולם או זמן אחר, אפילו היום. כאשר הן היו מגלות עין סוררת שברחה, או כשהמידה הייתה קטנה, או כשסתם לא אהבו את מה שנסרג להן היו מסוגלות לגלגל את הסריג שוב לכדור…

  • כך או כך…

    כך או כך…

    By Bar Avidan on ינואר 10, 2023 יושבת ומהרהרת. העולם מתחלק לשניים. כאלה שחיים באופן מוקפד, מתכננים כל מהלך. הם יודעים מתי יקרה כל דבר, איפה יאכלו, היכן ישנו, ומה שביניהם. לעומתם ישנם אלה שזורמים. ספונטניות זה שם המשחק שלהם. וכמו תמיד יש את הצד השלישי, שהם גם וגם. האם זה יתכן? מסתבר שזה משהו…

  • ולכן אני כותבת

    ולכן אני כותבת

    ולכן אני כותבת… לפעמים אני חושבתשאולי מיותר,שאשאיר לי את המילים.לא תמיד הן שמחותשכן הן נכתבות מהחיים. כל פעם שהמילים שלכםמהדהדות חזרה,אני שמחה שכתבתי.גם אם נגעתי באדם אחדהקלתי עליו בכךשאינו מרגיש שהעולםלא פשוט רק לו,זכיתי. ולכן אני כותבת… תודה לכםועליכם. בר

  • תסתכל עליה

    תסתכל עליה

    הייתי אומרת לךשתעצום את עיניךודמיין אותה. עורה חלק מקמטים,ללא סימני השנים,ללא סימני הכאבים. אבל לא. אני אומרתשתסתכל עליהבעיניים פקוחות,עם כל הצלקותשנחרטו בה,עם קמטי הצחוק. כי הפנים האלהשיודעות מגע ידך,השפתיים האלהשטעמו את נשיקותיך,העיניים האלה שרואותאת נשמתך,הפנים האלה,יודעות לאהוב אותךיותר מכל אחת אחרת.  בר #כותבת_אותי#בר_אבידן#מאמינה_באהבה

  • הביתה

    הביתה

    ההבדל בין ללכת הביתה, ללכת ל-בית, הוא ההבדל בין קירות שקטים, לקירות מתקלפים.

  • לא כפשוטן

    לא כפשוטן

    מילים, הן לא רק כפשוטן. האופן בו הן נאמרות או אפילו נכתבות, עושה את כל ההבדל. אם יתעוררו בך פרפרייך ויצאו במחול, או ימשיכו לנום את שנתם. והיא, היא מחכה למילים שילטפו אותה בכנפי הפרפרים במעמקיה. בר vectorstock.com #כותבת_אותי#בלוג_אישי #בר_אבידן#מאמינה_באהבה

  • הביתה

    הביתה

    ההבדל ביןללכת הביתה,ללכת ל-בית, הוא ההבדלבין קירות שקטים,לקירות מתקלפים. בר