קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

אבנים שבדרך לא הונחו שם במקרה. כי הרי אין זה מקרה, גם אם איננו מבינים מדוע. לעיתים מתפוררות לחול דק דק. אני מרחיקה ומתרחקת. ביום הזה, שכל שקורה בו הוא לא מתוכנן, אני מזכירה לעצמי ולשלי ת נ ש מ י . בר   נכתב לפני שלוש שנים

היא מדברת אליי בשחור, ואני עונה לה בלבן. "את מעצבנת," היא רוטנת לעברי וזורקת עליי מכתמי שחור החשוך שבה. אני לא מגיבה, מה שמרתיח אותה. "את עיוורת?!" היא צועקת אבל מניחה את המכחול. אני מנקה את הלבן ממכחולי ומוסיפה צבעי פסטל רכים. היא מזעיפה מולי פנים, אבל אחרי רגע מציצה בגניבה. מילים שלי מול שלה.…

יש מי שנוגע בלבך. משאיר בו נשיקות של אהבה. יש מי שעובר דרכו, משאיר אבק אחריו בלכתו. יש מי שחורט בו סימנים, צלקות, שישארו או שלא לנצח. האם בידך הבחירה? בעיקר לא, ולפעמים דווקא כן. בר #katriniella.wordpress.com

לפעמים… הכל מונח לפניך ואת פשוט אינך רואה. ויום אחד, מילה אחת, הערה מאירה, ואת רואה הפלא ופלא, הנה זה כאן! כל דבר בזמנו, ועכשיו הגיע הזמן. בר avemateiu.com