קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

רבות נאמר על המילה ואדוניותך לה. אני צופה את התגובות עוד בטרם נכתבה, ויכולה לראות איך היא נראית בעיני כל אחד מכם. ובכל זאת, זו המילה שלי, והיא נכתבת ממעמקי הרגש שלי. ושם אני האדונית שלה. בר? #m.blog.naver.com

מודה על ההיגיון שגובר על הרגש. על הסבלנות שגוברת על האי סבלנות. המונעים ממני לספר את המילים, שמחר אתחרט עליהן. כי מילה מנציחה, ומחשבה, סופה להתמוסס. למדתי, ועדיין נולדת, לתוך החיים. בר? #art42.tumblr.com

עוצמת עיניים, מדמיינת אהבה. כזו שממלאת את הלב, כזו שמזרימה לבבונים במחזור הדם, כזו שלוחשת מילים שהגוף רוקד בגללן. רוצה להרגיש את טעם הדבש שנוטף משפתייך, בשעה שאתה מתמלא בתשוקתך א ל י י רוצה להתכסות במגע ידייך, בפרפרי הנשיקות שאתה מפזר בעדינות, למרות שהגוף שלך בוער. חולמת…. א ו ת ך . בר?

ישנו הרגע הזה, שבו אתה אוסף את עצמך, שבריר שנייה לפני שאתה בוחר איך לנשק אותי. לפעמים זה מלווה ב"אוחחח…." שפרושו: כמה בא לי לנשק את השפתיים האלה." לפעמים אתה כל כך מרוכז שאתה שותק. שזה אומר: "חכי חכי מה מחכה לך ממני." ואני שבריר שנייה אחרי, עוצמת את עיניי ומצפה לגלות במה בחרת. לא…

ישנן דלתות שנסגרות, ובמקומן נפתח חלון דרכו נושבת רוח נעימה, עם אוויר טהור, משל הייתה ידו המלטפת של גבר מלא אהבה. אז בדיוק ככה. בר bridalguide.com

לפעמים..אני שותקתאת המילים. לפעמיםאני נושכת שפתייםשלא תצאנה. לפעמיםנושכת שפתייםבגלל שהן יצאו….. בר #dibujando.net     

את יכולה לדעת רק מה את מרגישה. ועדיין את לא יכולה תמיד לשלוט על זה. איך תדעי מה מרגיש האחר? תקשיבי למילים, לאלה שבין השורות . קל לומר. ביחוד כשהפרפרים שבך מתחילים להתעורר. והרי ידוע שהמילים הן בעיני המתבונן. איך תדעי אם כך? איך? יש שאלות שרק הזמן נותן להן תשובה. ואין קיצורי דרך. בר?…

מידי לילה, כשהקטנות הלכו לישון, היינו נוהגות לשתף את היום. הרבה סערות עברו מאז, ומידי יום אני מקלפת שכבה אחרי שכבה, משחררת את השקרים הכלואים בקיפוליה, והאמיתות מתחילות להגיע להבנה. זה לא כך, זה אחרת. וכל הבנה כזו, כואבת ככל שתהיה, מחדירה עוד פרודות חמצן לגוף ומטהרת אותו. ♦️ השיחות הופכות תכופות יותר. כבר עוזבות…