קטגוריה: בלוג בראשית – סיפורים

        מעולם לא שיחקה שיינה בחוץ עם הבנות. כבת למשפחה מרובת ילדים, תמיד נמצאה מטלה נוספת שהיה עליה למלא. הדקות הבודדות שהיתה פוגשת את חברותיה בחוץ,‏ היו כשהיתה בשליחות אימה בדרך לקניות, או לתופרת, או בעת שהביאה לאביה את‏ ארוחת הצהריים. .היא תמיד בחרה בדרך הארוכה, ולא בדרך המהירה. בליבה ידעה שעברה…

היא ישבה על כסא הנדנדה הישן בפינת החדר והקיפה בזרועותיה את החבילה הורודה. היא אהבה לשבת בחושך, כך יכלה לחלום. מחשבותיה נדדו ליום ההוא שחזרה באיחור הביתה. באופן מפתיע ירד גשם שוטף, מאד לא אופיני לתקופה הזו של השנה. הגשם הציף את הרחובות, המכוניות נתקעו בו, התחבורה הציבורית זחלה עוד יותר לאט מהרגיל, קשה היה…

הוא נשא אותה לאשה בדיוק בגיל הנכון. הוא היה יפה תואר, עשיר ומבוגר ממנה רק במעט.הוא בנה לה בית גדול ויפה, ואמר לה שידאג לה לכל. הוא דאג לה למטבח מאובזר לפי מיטב הנוחות, ולסלון מפואר. חדר השינה היה גדול ומרווח. היתה לה בו אפילו פינה משלה, עם ארון רק שלה, ופינת איפור. היא ביקשה…

        כשנור הייתה קטנה, ארעו בסביבתה דליקות מסתוריות. איש לא ידע מדוע, והיא תמיד הכחישה שזה קשור אליה. רק פעם אחת הודתה שזה היה בגללה. בפעם ההיא שהדליקה נרות שבת, שהיתה בת חמש, והניחה אותם על המזוודה מעור. הרוח הפילה את הנרות. אחד מהם טרם שכבה, הצית את מזוודת העור, ועד מהרה…

ליאור אני מסיים את העבודה בשדה, ממלא דו"ח עבודה יומי, ומסתכל על ההודעות שהשאיר מנהל העבודה. אני ‏מביט לאחור בסיפוק על כמות החיטה שנקצרה היום, משתהה מעט, מתמתח והולך בעצלתיים לחדר להתארגן. ‏ החברים שלי רוצים לרדת היום לים.‏ בהגיעי לחדר, אני פותח את הדלת ונהנה מהקרירות שלו. את דירת הרווקים אני חולק עם עופר.…

היא גדלה בכפר שמריהו. בת יחידה לאיש נדל"ן ועקרת בית מטופחת. לא היה דבר שרצתה ולא קיבלה. אם זה בגדים, נעליים ותכשיטים או מכונית יוקרה עם קבלת רשיון הנהיגה. היה ברור שהיא תלך בעקבות אביה ותתעסק בנדל"ן. שלא כאמה, היא לא רצתה לשבת בבית. היו לה שאיפות גדולות, ועיניה ראו למרחוק. היא רצתה לכבוש את…

ריח הסטיקים הניצלים על האש נישא בחצר. קולות של גברים מפטפטים מצד אחד, ומעגל סגור של נשים. "תראה אותן, תמיד צוחקות, תמיד מצחקקות כשהן ביחד," אומר שי. הוא בודק כעת  את השיפודים והופך אותו לצידם השני. המירמור ניכר בקולו, אולי אפילו מעט טינה. "אתה מתחתן איתה, נדמה לך שזה מה שיבטיח לה חיים מאושרים. אבל…

היא עזבה הכל. משרה טובה, בית מפואר, מכונית חדישה, וכרטיס אשראי בלתי ‏מוגבל בסכום. הטעם המר של מילותיו מלאות השינאה עמד עדיין בפיה. היא עמדהנטועה במקומה עוד שעה ארוכה. היא התקשתה להאמין שהגבר הזה בחליפה היוקרתית,‏ ישתמש באוצר מילים כזה זול, ביחוד שהיה בכך כדי לכסות על בגידתו בה.‏ כשהתעשתה, מיהרה להסגר בחדר האמבטיה והקיאה…

‏"אינני מבקשת ממך להשתנות. אינני יכולה להשתנות בשבילך. אל תחזור יותר."‏ כך היא כתבה לו בדמעות. היא קראה שוב ושוב, התלבטה, היססה, ולבסוף לחצה "שלח".‏ היא לא ידעה אם הכאב בחזה נבע מהעובדה ששלחה לו, שבכך רשמה את הסוף, או בגלל שהבינה שזה פשוט נגמר. היא ניסתה לנשום, אבל האויר לא מצא את דרכו לתוך…

              אהוב שלי, בזמן שישנת נולד לי בן. קראתי לו גור. הייתי חייבת!                                  הייתי צריכה שתהיה לי האפשרות לאמר את שמך אלפי פעמים ביום.               אוהבת  (לב) מתוקונת שלך, גילי                                                                                *** הוא עמד במטבח לבוש תחתוני בוקסר, חושף את גופו המושלם, והכין לעצמו קפה מהמכונה החדשה שרכשה…