ישנם הרגעים האלה
שאני נמצא עם עצמי,
למרות שלידי
יושב טייס המשנה,
ומאחוריי
מטוס עמוס נוסעים.
הרגעים האלה קורים
כאשר אני מייצב את המטוס
ברום השמים,
ומעביר את הפיקוד
לטייס האוטומטי.
אני מרגיש שאני כמותן,
כמו הציפורים.
מדמה שאני טס לידן,
נושם את האוויר הנקי,
מרוחק מהחיים הסואנים
על פני הקרקע,
מנותק ממי שנשאר
טמון עמוק באדמה.
ממעוף הציפור,
שם,
אני מרגיש
שאני חי.
ג'יידן סוייר.
Image by Denis Doukhan from Pixabay
אני לא יודע למה אני…