קטגוריה: סיפורים בהמשכים

דניאל "הבנות במחלקה לא אוהבות את זה שקיבלתי לנהל את המחלקה. זה נכון שאני הכי צעירה, אבל זו לא היתה החלטה שלי. כולן יודעות שאני בת הטיפוחים של ד"ר פרידמן אבל זו גם לא הייתה החלטה שלה. הכי אירוני הוא שההחלטה נעשתה אחריי שמנהל בית החולים קיבל משוב מהבנות שעובדות בקשר אליי," אני מספרת בערב…

ריי אני לא יכול להסביר את זה, אבל גם בשעה שאני עומד עם גבי לדלת אני מרגיש בנוכחותה של דניאל. אני מסתובב ונשען על הדלפק. אני עומד זקוף מולה, מודע לכך שכל המבטים מופנים אליי. אני רוצה שהיא תהיי גאה בי. אני מבחין שהיא מתרגשת לראות אותי. היא כזו מתוקה! לו ידעה מה עובר לי…

דניאל אני יוצאת מבית החולים, נכנסת לג'יפ ומתחברת מייד לדיבורית. אני מתקשרת לסטיב בעלה של אחותי. "יש לך זמן בשבילי?" אני שואלת אותו. "בשבילך תמיד ילדונת," הוא עונה לי, "ציפיתי לטלפון שלך." "אתה ממש לא בכיוון," אני עונה לו. "אני מבין שאת לא יודעת שכל הרשת מוצפת בסיפור שלך. כמובן שאיני מאמין לאף מילה וחיכיתי…

דניאל  "אני אוהב אותך. אנחנו צריכים לדבר. ר." אלה המילים הראשונות שאני רואה כאשר אני פותחת את הנייד שלי במטרה לשלוח הודעה למשפחה שלי שאני בדירה והכל בסדר. אני מסתכלת על תאריך שליחת ההודעה ורואה שהיא נשלחה כמה דקות אחרי שעזבתי את הדירה כדי לטוס לבורה בורה. ג'ודי אמרה שאולי מה שקרה לנו בטיסה המסויטת…

בוסטון בוסטון אני יודע שאתם מסתכלים עליי ואומרים לעצמכם שפגשתם בי בעבר. אני מניח שאתם מכירים את אחי התאום טקסס. חיצונית אי אפשר להבדיל בינינו. אפילו אני לפעמים מסתכל עליו ולא מאמין איך הוא זה אני. אבל מי שמכיר אותנו, כמו למשל הילדונת הזו דניאל, שיכולה לזהות מייד מי זה מי. אנחנו שונים מאד באופיינו…

דניאל אם יש משהו שאני אוהבת לעשות אחרי שאני קונה בגדים חדשים זה לערוך תצוגת אופנה. בדרך כלל אני עושה זו לעיניי בלבד, אבל אני שמחה שריי מסכים להיות שותף להתרגשות שלי.  לא זאת בלבד, אני מבקשת ממנו שיצטרף אליי ולהפתעתי הוא מסכים. כדי להגביר את ההתרגשות, כל אחד מאתנו שם את בגדיו בחדר אחר,…

ריי אני מתעורר שטוף זיעה למרות שנרדמתי ללא בגדים. לרגע אני צריך להתאפס ולהבין היכן אני. אני נושם לרווחה כשאני מבין שאני בדירה שלי ולא "שם." השמיכה זרוקה על הריצפה, והסדינים סתורים. כמעט כל המזרון גלוי והכריות…. איפה הכריות? "מלחמת עולם," אני ממלמל, "העיקר שאת בסדר." השמש מכאיבה לי בעיניים ואני ממצמץ. אני מנסה לקרוא…

ריי אני לא יודע מאיפה זה בא לי. אני לא אחד שמנהל מערכות יחסים. מה שראיתי בבית הספיק לי כדי לא לרצות לחיות את חיי בזוגיות. לא שחלילה אני חושב שאני כמו אבא שלי. באיזשהו מקום הקשר הזה של הזוגיות נראה לי, איך אומר זאת, לא….טבעי? בלי לחשוב הרבה אני אומר לדניאל שאקח אותה הביתה.…

דניאל אומרים שכשאת הופכת לקורבן הרבה פעמים את נמשכת לתוקף. זה כנראה משהו בך שגורם לך להזמין את זה. תקשיבו  לי טוב. זה ממש לא נכון! זו ממש הכללה ובמקרה שלי זה כל כך רחוק מהמציאות. איזו אישה חולמת להיאנס?? ואם יש כאלה, לא יודעת, אבל זה בהחלט לא משהו נורמלי. בכל מקרה זה לא…

מיכאלה אני מסתכלת על דניאל. היא פוסעת לצידי ושקועה בהרהוריה.  "הודעתי במחלקה שלא תגיעי השבוע לעבודה," אני אומרת לה. "סיפרת להם מה קרה?" היא שואלת אך איננה מסתכלת עליי. "אמרתי להם שאת חולה," אני עונה לה, "לפי מה שהבנתי מהמפקח ניקו, הם לא עומדים לפרסם את השם שלך." "זה לא עובד ככה מיקי," היא עונה…