עַד שֶׁמָּצָאתִי

אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ

שיר השירים,

פרק ג', פסוק ד'

ליב

אנחנו פוסעים לעבר המזח. אני לא יכולה להסביר למה אבל
צמיד הרגל עם הצדפים מעיק עליי. בעצם אני יודעת למה, אבל מתכחשת לזה. אני שונאת
מתנות. הכל בגלל מה שקרה. אולי במסע הזה שתצטרפו אליי בשעה שאני חוצה את האגם,
תבינו.

"תקשיב,"…

לפעמים

אתה לא יודע

שחסר לך משהו

עד שאתה מוצא אותו.

ב.א.

ליב

אני לא יודעת מה גרם לי להסתובב לכיוון הדלת
ברגע המסויים הזה.

"ליב את מקשיבה לי?" אומרת לי מישל.

"אהה," אני עונה לה, "מקשיבה לכל מילה." רק שהעיניים
שלי עדיין נעוצות בדלת. או אם לדייק בגבר שעומד שם מוקף באנשים. הוא גבוה, לובש
חולצת בד לבנה…