בניגוד לסיפור אבירי הנסיכה שהופסק בגלל השינוי העולמי,

את כתיבת כבשה שחורה לא המשכתי בגלל שהוא השתלב בסיפור

שתיקה נעימה. היה לי ברור שאם אמשיך לפרסם אותו אקדים בכך

פרקים של שתיקה נעימה והעדפתי לחכות.

דברים השתנו מאז ושתיקה נעימה נכנס לעריכה כספר ובכל זאת אני בוחרת

לפרסם את פרק הסיום מעיניה של דניאל.

פרק…

דניאל

אני מתגנבת מהמיטה החוצה. ריי ישן כל כך רגוע לאחר לילה סוער מתשוקה. אני מחייכת לעצמי מהמחשבה שזו אני שגרמתי לו להיות כך. אני מרגישה בגופי את השקט.

אני הולכת על בהונותיי כדי להשקיט את פסיעותיי על ריצפת העץ. אני לא שבעה ממראה חדר הילדים שהורכב כאן אתמול. אני מרפרפת…

אוליביה

אני עוזבת הכול ומגיעה לבית החולים אחרי שריי התקשר וסיפר לי שחל
סיבוך במצבה של דניאל.

"אני אטפל בסקוט הקטן כדי שתוכל להתרכז בטיפול בה," אני
אומרת לו.

אני ניגשת לפגייה ורואה את התינוק המושלם הזה ישן שנת ישרים.
"מתי הוא צריך לאכול?" אני שואלת את האחות.

"הוא בדיוק סיים את הארוחה," היא…

ריי

הכאבים ביד הם בלתי נסבלים. אני מרגיש שאני בין ערות לעלפון.
"אני לוקח אותך לבית חולים," אומר לי ליאם. אין לי כוח להתנגד לו.

אני לא זוכר כל כך מה קרה מאותו רגע. יש לי הבזקי זיכרונות. אני זוכר
שישבתי במושב ליד הנהג ברכב שלי. חיפשתי את דניאל לידי, אבל הבנתי שזה…

ריי

בלילה אני כמעט שלא ישן אני משתוקק שכבר יגיע הבוקר ואלך לדבר עם
דניאל. אני חייב לפתוח את הלב שלי בפניה ולומר לה מה אני מרגיש. אני רוצה לנשום
שוב. אני לא רוצה לחיות יום נוסף בלעדיה. אני נזכר איך הביטה בי בערב ההתרמה.
בעיניים שלה היה סוג של געגוע. לא יתכן…

דניאל

עכשיו כשהכול מסודר במקומו, ובתנור נאפות עוגיות,
אני מתיישבת לנוח. אני מרגישה לבד יותר מאי פעם. אני מלטפת כל הזמן את הטבעות עם
שמותינו על ידי.

הגוף שלי משתוקק למגע שלו, הלב שלי נשבר. אני
יכולה ממש לשמוע את השברים שורטים אותי מבפנים. 

אני כל כך מבולבלת. מדוע היתה כזו אכזבה בעיניו? הרי
לא ידעתי…