Browsing Category

מיתרי ליבי


VIEW POST

View more
מיתרי ליבי מעגלי מים

מעגלי מים / מיתרי ליבי

on
אוגוסט 17, 2020

היא לא ידעה מה יש בהם במים שמושכים אותה אליהם.

מישהו פעם אמרה לה שבטח חייתה באטלנטיס וירדה איתה למצולות.

היא הביטה בו ושתקה.

“מאיפה הוא מביא את הסיפור ההזוי הזה?” חשבה לעצמה.

הוא דווקא נראה לה שפוי.

אבל מה היא כבר הבינה ילדה בת עשר כשהרימה עיניה למעלה

והסתכלה על הנער שזרק אבנים למים,

והרעיד…


VIEW POST

View more
מיתרי ליבי מפגשים

מפגשים / מיתרי ליבי

on
אוגוסט 10, 2020

🐦

*את*

“אני באה לאסוף אותך,” את אומרת לי.

זו איננה שאלה אלא הסבר לכך שיש לי עשר דקות להתארגן.

אני עסוקה במריחת לק. או אם לדייק, מחכה שהוא יתייבש.

אני מביטה בדמותי בראי ומחשבת מה אספיק לעשות בעשר הדקות הבאות.

השיער שלי רטוב, אבל אם אבזבז זמן על יבושו יגמר לי הזמן.

אני מודה על…


VIEW POST

View more
מיתרי ליבי ריחות

ריחות / מיתרי ליבי

on
אוגוסט 5, 2020

הוא יכול עדיין לשמוע את הצעקות של אביו בשעה שפניו האדימו מכעס:
“למה לא הרחת את החלב?!”
הוא יכול לראות לנגד עיניו את אימו מתכווצת ואומרת: “אבל הרחתי.”
היה ברור לכולם שהיא עונה לו כי היא מפחדת מהמכה שתנחת עליה
אם תאמר לו שלא.
“אני רוצה לראות,” היה אביו אומר ומאלץ אותה להריח.
אימו גייסה…


VIEW POST

View more
מיתרי ליבי פתק ריחני

פתק ריחני / מיתרי ליבי

on
אוגוסט 2, 2020

היא זקוקה לתשואות הקהל.

הנפש, שלה צמאה למילה טובה.

למרות שהיא מקבלת ממנו פה ושם מילים טובות, היא יודעת.

המילים האלה באות עם מחיר.

מחיר שלעיתים זה פשוט לה לשלם, ולפעמים עולה לה בבריאות.

החיוך על פניה בשעה שהיא קמה ממיטתה הוא משהו שקורה לה

בלי לחשוב.

ואולי דווקא כתוצאה ממחשבות רבות , או כפי שקוראים…


VIEW POST

View more
לבבונים מיתרי ליבי

לבבונים / מיתרי ליבי

on
יולי 30, 2020

עכשיו כשהוא חושב על זה ככה זה התחיל.

יום אחד כאשר נכנס לרשת החברתית ראה את פניה המחייכות

מתוך שורה של אנשים שהוצעו לו כהמלצה לחברות.

החיוך הזה גרם לו לעצור לרגע למרות שהתרוצצו לו מילים בראש

שהתכוון לעלות כפוסט.

הוא הביט בתמונה שלה ליד הים, לבושה שמלת טריקו פשוטה שהדגישה

את קימוריה. אבל יותר…


VIEW POST

View more
מיתרי ליבי שלושה ימים

שלושה ימים / מיתרי ליבי

on
יולי 28, 2020

אני לא יודעת ממה להתחיל.

הדירה שלי הפוכה לגמרי.

ההודעה על הפינוי, לא הייתה צריכה להפתיע אותי לכאורה,

הרי ידעתי שלא שילמתי את שכר הדירה.

וכי מה כבר יכולתי לומר לבעל הדירה שעמד מולי ואמר:

“גם לי יש חשבונות לשלם,” והתחיל לדקלם את כולם.

“את לא היחידה שלא משלמת ואצלי החובות רק נערמים.

תביני גם אותי….


VIEW POST

View more
מיתרי ליבי מתמסרת

מתמסרת / מיתרי ליבי

on
יולי 16, 2020

אני עומדת מול המראה ומסרקת את שיערי בקפידה,

לוקחת גומייה שחורה ואוספת אותו לקוקו קופצני,

מסיימת לאפר את עיניי, מבליטה את צבען,

מתיזה כמות מדויקת של בושם, לא פחות מידי לא מוצף מידי.

אני לא צריכה להיות מרוכזת בבגדים שאני בוחרת,

ברור לי שזו תהיה אחת החליפות וחולצת בד מחויטת מתחתיה,

ולכן מנצלת את הזמן…


VIEW POST

View more
מיתרי ליבי תעלומה

תעלומה / מיתרי ליבי

on
יולי 12, 2020

בוקר של יום חדש. אני עומדת לצאת מהבית.

לא שזה מרגיש לי יותר בית אחרי שעזב.

אני פותחת את הדלת ומופתעת לראות חבילה מונחת על השטיח ליד הדלת.

על החבילה מצוייר לב באדום ומילה אחת: “בשבילך.”

ברור לי שזה לא ממנו שכן את הכתב איני מכירה.

אני מנסה לחשוב האם כתב היד שייך לגבר…


VIEW POST

View more
מיתרי ליבי משתנה

משתנה / מיתרי ליבי

on
יולי 9, 2020

היא הייתה רגילה לרדת כל יום באותה שעה לבית הקפה.

היה לה מקום קבוע ותפריט קבוע שכלל קפה ועוגת גבינה.

פעם ניסה להציע לה משהו אחר.

“יש שני סוגים של אנשים בעולם,” היא ענתה לו,

“כאלה שאוכלים כמוני עוגות גבינה, וכאלה שאוכלים עוגות שוקולד.

אתה מבין שהבחירה הזו מעידה באופן מובהק על אופיו של…


VIEW POST

View more
חנוקה מיתרי ליבי

חנוקה/ מיתרי ליבי

on
יולי 7, 2020

היא הרגישה שהיא נחנקת.

הנייר שמולה נשאר לבן בשעה שהיה אמור להיות מלא ברעיונות

לתצוגה הקרובה.

היא הרגישה את המתח מטפס במעלה גופה עד לראשה,

וידעה שאם לא תעשה מעשה היא תשתגע.

לכן, לאחר שהשכיבה את הילדים לישון, הודיעה בעלה שאיננה יכולה יותר.

היא זרקה את בגדיה בערבוביה לתוך מזוודה,

הכניסה גם כמה זוגות נעליים, מכפכפים…

בר אבידן
Toronto, Ontario

בר אבידן הוא שם העט שלי ובו מונצחים שם נעוריי ושם נעוריה של סבתי. למי שלא יודע, אני מתגוררת באזור טורונטו. עם זאת כיוון שרציתי את הקירבה לאוקיינוס ברבים מסיפוריי, בחרתי דווקא בניו יורק ולונג איילנד, המוכרים לי, כסביבה ליצירת עולם שלם המורכב מ"משחקי הבקבוק" (עדיין בכתיבה.) מאז, אני שוזרת קטעים מהם בסיפוריי. למשל את חברת האופנה "מיו מילאן" בבעלותה של ליאה מק'ליין, המוזכרת לא פעם, או רשת המלונות "אורכידאה" של אלכס רוטשיילד אהוב ליבה. מידי פעם כשאני נזקקת לעורכי דין בסיפור זה או אחר אני מזמינה את אחד מצוות עורכי הדין של חברת "ל.א.ר" לייצג את גיבור הסיפור. במקביל לכתיבת "משחקי הבקבוק" פתחתי בלוג אישי ב"אמור" ובו התחלתי לספר גם סיפורים אחרים. תמיד תהיה לי שפינה חמה בלב לבית הראשון של סיפוריי. באתר תמצאו קישור אליו. מקווה שתיהנו מסיפוריי בדיוק כשם שאני נהנית לכתוב אותם. תודה לצוות שמלווה אותי ובראשם ה-אחת שיודעת ענת כהן-שמש. קריאה נעימה! בר אבידן

הרשמו לקבלת הסיפורים למיייל שלכם
סיפורים אחרונים