לילות שלמים היא ישבה וסרגה.

♦️

אימה לא נתנה לה מנוח.

כאשר צילצל השעון חצות,

הייתה אימה מתחילה להאנח בקול.

כאילו ראתה אותה מתכרבלת בשמיכת הפוך העבה,

מוצאת לה סוף סוף פינה מושלמת,

להניח את גופה העייף.

היא ידעה,

שגם הלילה לא תישן.

♦️

סמוך למיטתה הייתה השקית

עם הצמר והמסרגות.

מרוב שסרגה צעיפים,

כבר לא חשבה למי היא סורגת.

העיקר שהאצבעות ינועו

בקצב מונוטוני,

כמו…

היא

"אני הולך," הוא אמר, משך בכתפיו, וסגר את הדלת בשקט.

הוא באמת לא גבר של דרמות,

אבל בעיניה גם סגירת הדלת השקטה נשמעה כטריקה.

'הוא שכח את המפתח' מזדעקת בה המחשבה.

'טיפשה,' ענו לה הקירות הלבנים, 'מה הוא צריך מפתח אם עזב?'

'הוא עזב!' היא חושבת בבהלה, 'הוא באמת עזב.'

היא יושבת כעת בדירתם המשותפת,…

השמש עדיין התמתחה משנת הלילה שלה,

כאשר צלצל השליח בפעמון ביתה.

"רגע," היא צעקה וחיפשה את חלוק המשי לכסות

על גופה הערום.

כזו היא. היא אוהבת לישון ערומה.

היא דחפה את רגליה לנעלי הבית המרופדות בפרווה לבנה

ומיהרה לגשת לדלת.

השליח הגיש לה מעטפה לבנה, סקר בחיוך את גופה,

ונעלם.

כל כך הייתה סקרנית לראות מה יש במעטפה,…

לפעמיםמתערב הגורל.פעם נותן,פעם לוקח.פעם מעורר,ופעם ממית.

וכל אותו זמןצריך להקשיבלסימנים שבדרך.

לקרואאת האותיותשבין האותיות.

לעצום עינייםולקבל הכלבאהבה גדולה.

כי בסוף,בסוף הכל מסתדר.

כשמבשרים לך ש..
וזה לא משנה מה,

לא תמיד את עוצרת רגע לחשוב,
מזמינה את ההיגיון להתייעצות,
ונושמת עמוק.

אלא מרגישה ענן עוטף אותך,
מונע ממך לראות לתוכך,
מונע ממך לתקשר עם המח.

אחר כך עולים הרגשות,
רוקדים בך ריקוד מטורף,
כל אחד נדחף.

זה רק הזמן,
שנותן לכל לשקוע,
ולתת למחשבות הטובות
שוב להשתלט.

לאמר שהייתה מופתעת מהמילים, לא יהיה נכון.

היא כבר לא הרגישה פרפרים כשעמדה להיפגש איתו. האם אי פעם הרגישה? היא לא ידעה לענות על כך בעצמה.

זה הפך לשגרה ידועה מראש. יום חמישי זה היום בו הוא ניפגש איתה לארוחת צהריים.

לעיתים החברות שכחו ושאלו אותה אם הן יכולות להיפגש. תמיד הייתה…