קטגוריה: מיני סדרות

אני שותק. מגודל ההפתעה שהיא פה. מהריגוש של מגע גופה על גופי, מהריח שנשאתי איתי מהערב ההוא, מהידיעה שהיא באה אליי, מרצונה, והיא פה, מגישה לי מפתח אליה. אני נושם עמוק. אני שבוי בידיה. קפטן תיאו או'הרה. #אקדח_בידה #בר_אבידן #מאמינה_באהבה בר

קפטן תיאו או'הרה  יש אנשים שצומחים על קרקע בטוחה, עם זרועות מחבקות שנוטעות בך בטחון. יש אנשים כמוני, שבאים ממשפחות טובות, שמלמדות אותך להיות אדם טוב, אבל נכשלות בעצמן כל הזמן. הייתה בידי הברירה או להסחף אחרי כולם ולהפוך להיות ראש כנופייה, או להיות זה שנלחם בהם. אני יודע שהם חשבו שיוכלו למחוק אותי בגלל…

מייסון אני מבקש מאנני שלא תעלם לי אחרי השיחה עם מלאני. ד"ר ג'יליארד מחכה לי חסרת סבלנות בחדר הרופאים. אני לא אוהב את המבטים שלה. יש לי הרגשה שהדיבורים עליי במסדרונות לא נסובים דווקא סביב הפן המקצועי. "אז מה אתה אומר על מלאני?" היא שואלת. "נשמע מה האישה שלי תאמר. יש לה דרך יחודית משלה…

אנני אני חוזרת לדירה שלי. לא יכולתי להשאיר את הסדינים עליהם ישנתי איתו, עליהם עשיתי איתו אהבה. אני כל כך שמחה שהחלפתי אותם בסט נקי לפני שיצאתי לריצה. אני ניגשת למכונת הכביסה שסיימה את פעולתה ומעבירה את הסדינים והמגבות למייבש. זהו אין זכר ממנו או מהריח שלו בדירה שעטופה כעת בריח של מבשם הכביסה שלי.…

היד המכה משאירה סימנים על הגוף. הימים עוברים והם יעלמו. את צלקות הלב, הנפש, יקחו שנים, אם בכלל, לטשטש. זה שלך… ב.א. 5.7 מייסון "תראה," מצביעה אנני שעומדת ליד הדלת הגדולה שמפרידה בין הדירה למרפסת, "אין אפילו ענן אחד. זה נראה כאילו מישהו שם החליט לשטוף את העולם, לטהר אותו, וכשסיים את תפקידו הוא הלך."…

מייסון בבת אחת מתכסים השמים עננים שחורים ונראה שגשם עומד לרדת. אמנם זה לא אמור להפתיע אותי כי זה כל כך מתאים לעונה הזו. "כדאי שנזוז מפה," אני אומר לאנני, "אחרת עוד נמצא עצמנו ישנים על הספסלים פה." אנחנו נפרדים מליאו וממהרים להיכנס לרכבים. "אני לא אוהב את זה שאנחנו נוסעים בנפרד במזג אוויר כזה,"…

מייסון  אני נוהג לאמר לאנשים שמדברים איתי על מה שאחרים עשו להם שזו למעשה המראה של עצמם. אני הולך עם אנני לאורך שביל המוביל לשער הכניסה. ידי אוחזת חזק בידה. אינני משלב את אצבעותינו. יש  לי צורך לרכז את כל העוצמה בכף ידי. זה נראה כאילו אני זה שאוחז בה, אבל אני יודע שאני זה שתלוי…