קטגוריה: מאמינה באהבה – סיפורים קצרים

זאק מלרון יש משהו מרגיע במבט על העיר מהגובה. אולי זה הריחוק מהרעש, אולי כי האוויר נקי יותר. אני נסחף במחשבות, מין חשבון נפש, סגירת מעגל אולי? מה לעזאזל חשבתי לעצמי כאשר הזמנתי לסלינה ולי כרטיסי טיסה לחופשה בקובה?  כלומר ברור לי למה סלינה רצתה שאקח אותה, מה שלא ברור לי למה הסכמתי. מה לי…

  רוז מישלין אני מסיימת את העבודה מאוחר. הייתה פריצה לאחד ממעגלי האבטחה אצל לקוח בבוסטון ואני נשארת כדי לראות שהכול בסדר למרות שזה הלילה שלי עם הבנות. אני יודעת שאם לא אמהר לצאת אני עלולה להיקרא שנית לעבודה למרות שאינני בתורנות הלילה. אני עוקבת אחרי המערכות ומוודאת שהכול עובד כשורה, עוברת על כל שורות…

         טליה 2019 "שמעתי שביקשת לא להיות בוועדת שבועות," אומר לי גילי. * כל שנה מאז נישואיי לגילי אני מתנדבת בוועדת החגים של הקיבוץ. כשרק הגעתי שאלו אותי במה אני יכולה לתרום לקיבוץ. העובדה שאני אמנית היא שגרמה להם לשבץ אותי לוועדה. * "אני לא רוצה לעשות את זה יותר. שיתנו לאחת האימהות הטריות לארגן…

ליבי ליליאן "המסגרת הלבנה של החלונות לא נראית לי מתאימה," אני אומרת לקולין, "אני חושבת שנצבע אותה בצהוב פסטל. מה דעתך?" "את מדהימה," עונה לי קולין, "הרגשתי שמשהו צורם פה ולא הבנתי מה, כי הצבע על הקיר מושלם. בכלל בחירת הצבעים שלך משרה אווירה מאד רגועה בחדר." "זה בדיוק מה שאני מנסה ללמד אתכם. צבעים…

נורה קנט – מק'רתני "בואי ניתן לגוף שלך לנוח קצת נורי," אמרה לי ד"ר פרידמן הגניקולוגית שלי, "ושוב, אני מבקשת ממך שבעלך יבוא לבדוק את ספירת הזרע שלו." שלושה חודשים לקח לי לשכנע את ג'וליאן לתת דגימת זרע. "אני לא מבין למה את מנסה להטיל את העקרות שלך עליי," הוא אמר לי בכעס, "ורק כדי…

דור אני מביט בעיניה. הן כבויות. עצב כזה לא ראיתי זמן רב. "לא לימדו אותך ילדה שלא נוגעים באש?" אני שואל אותה. "האש שלי מזמן כבתה," היא עונה לי. אני לא יודע  מה יש בה. האם זה העיניים העצובות או המילים על האש שכבתה שמושכות אותי שוב ושוב אליה, וגורמות לי להגיע לחדרה בבית החולים…

קאי וינסטון היא נכנסת כרוח סערה למסעדה. ההליכה שלה כל כך מהירה ששולי החצאית שלה מתנופפים עם כל צעד שהיא פוסעת. אין לי ספק שהיא אישה עשירה. היא עטויה יהלומים, אם כי לא בצורה מופרזת, והבגדים שלה נושאים את הסמל של חברת האופנה מיו מילאן הידועה במחיריה היקרים. אני שם לב שמנהל המסעדה ממהר אליה.…

"את באה?" שואלת אותי מיכלי המזכירה של החברה. מיכלי היא זו שקיבלה את פני ביום הראשון ומיד התחברנו. ממנה למדתי שהרוב כאן הם גברים. אולי זו הסיבה שבין הבנות יש תחרותיות, מה שלא ברור לי. חבל שזה כך במקום שנהיה מאוחדות ותומכות אחת בשניה. "לאן?" אני שואלת. "איזה מזל ששאלת," היא עונה לי, "שכחתי כבר…

אני יושבת בפאב השכונתי עם עומר אחי הגדול וחבריו. "אז מה קטנה, גם את משוחררת?" אומר לי עומר, "אנחנו כנראה מזדקנים." כולם פורצים בצחוק. "תמיד תהיו זקנים ממני," אני אומרת לו ומוסיפה,"סבא." "לא תמיד,"  אומר אור. שקט משתרר. "אז מה עידו שמעתי שאתה נוסע לדרום אמריקה.," אומר עומר לבסוף. עידו מתחיל לספר בהתלהבות על הנסיעה…

www.instagram.com/portraitscam קמילה דזירה אני מכבה את השעון המעורר. הבוקר הזה הגיע מוקדם מידיי. אני עדיין עייפה מעבודת לילה המזדמנת. קלודיה מנהלת המשרד לכוח האדם בו אני רשומה מבקשת ממני שאתן לה דוח בשמונה בבוקר. מה אני אמורה לומר לה על הלילה שעבר? הייתי אמורה לסיים באחת עשרה בלילה והמסיבה נמשכה עד שלוש בבוקר. ככה זה…