קטגוריה: כותבת אותי – הבלוג שלי

אני שצללתי לעיניך כשהוצפו ברגש, כשנעצמו מרוב עונג, יודעת. ולכן כשהן בוערות לתוכי בטרוף, אני יודעת איך לאהוב אותך, כדי להשקיט אותן שוב. ב.א.?

האחד, שבעיניו את רואה אותך, שליבך בנוי מתווי שמו. האחד, שהוא החמצן לגופך, וצלילי קולו זורמים בדמך. הוא האחד. הוא האחד שיפשיר את כאבייך, יפזר את חשכת יומך, יחמם אותך באש שלו. אך זיכרי, אש אמנם מחממת, אך קירבת יתר שורפת. השתמשי בה במידה הנכונה. ב.א.?

אתה מחכה כל בוקר למילים שלה. היא יודעת ומניחה אותן לפניך. אתה יודע שברגע שתגלוש לפינה ששמורה לה בנייד שלך הן תהינה שם. כמובן שאתה לא תיתן לה לדעת כמה אתה משתוקק להן, כמה אתה זקוק להן כאוויר לנשימה כדי שהבוקר שלך יתחיל רגוע. מה שהיא לא יודעת הוא שלפעמים היא כל כך מסעירה אותך,…

הוא מרגיש שהוא משתגע. הוא בא הביתה מותש מהעבודה, זקוק לכמה דקות של שקט, ובמקומן קיבל רשימה של חשבונות לשלם בתוספת תלונות על כל דבר אפשרי. בלי לאמר מילה, הוא סב על עקביו ויצא מהבית. כל כך מיהר, ששכח לקח איתו מעיל. הוא נסע ללא מטרה ומצא עצמו ליד הבר. "מה אני יכולה לעשות בשבילך?"…

היום היא רוצהקצת שקט. בלי שיחות מהלב,בלי שיחות על אהבה,בלי שיחות על תשוקה,או כאלה שדורשות מחשבה. רק שקט. כמו השלגשיורד בשקט גדולמחוץ לחלונה,מכסה את העולם שלהבלבן בתולי. היא לוקחת נוצה,טובלת אותה בדיו ליבהמציירת לבבות קטנים,ומפריחה אותם לעולםעוקבת אחרי מעופםבעיניים עצומות. בשתיקה. 

פשוט עפים עם הדימיוןלמחוזות שהיינו בהם,כאלה שרוצים להיות. מידי פעם נושכים שפתיים,עוצמים לרגע עיניים,לוגמים יין אם צריך אומץ. לעיתים פותחים כפתור,ולעיתים מתעטפיםבשמיכה מחממתומדמיינים….. הכי חשובלקחת איתך למסע הזהאת המישהו המיוחד,שמסעיר לך את החושים,שמעורר את תשוקתךכפי שאת אוהבת. אם זה במסע איטיאו באש יוקדת.בדיוק כך. ב.א.

"צא למסע למצוא את תאומת הלב שלך. אני רוצה שתזכור שאיש מאתנו לא מושלם. כל אחד עם רשימה של הישגים וכישלונות. תחפש אותה את האחת שתהיה בשבילה המרפא, והיא תנשק את צלקותיך ותהפוך אותן לסימני אהבה. צא למסע למצוא את הלא מושלמת שתשלים את הלא מושלם שאתה לידי שלמות." בר אבידן מאמינה באהבה

המילים דלות מידי לתאר את עוצמת רגשותיי. זה קורה כשהלב שלי מוצף באושר, או כשהוא שבור מכאב. לכן, אני מתכנסת בעצמי, ונותנת להם לשקוע. בר